03-6447215
  • כריתת שחלות
    ההתוויה לכריתת שחלה עשוייה לנבוע עקב מנוכחות ממצא שחלתי כגון ציסטה פרסיסטנטית הדורשת בירור היסטולוגי, אבצס, אנדומטריומה, או כפעולה מניעתית במקביל לכריתת רחם מסיבות שונות.  אחת הסיבות השכיחות להמלצה לכריתת שחלות הינה הימצאות בקבוצת סיכון לפתח מחלת סרטן שד או שחלות. במקרים רבים הדרך המומלצת היא הגישה הלפרוסקופית על יתרונותיה הרבים.

    היכן מבצע דר׳ סוריאנו ניתוח לכריתת רחם בלפרוסקופיה?
    דר סוריאנו, צבר ניסיון רב בניתוחים אלו ומבצעם, על פי ההתוויה המתאימה, באסותא רמת החיל ובHMC בהרצליה 

    האם קיימים הסדרי תשלום?
     
    קיימים הסדרי תשלום עם מכבי (זהב, שלי) מאוחדת ולאומית (עם השתתפות עצמית בלבד). קיימים הסדר או החזר עם כלל חברות הביטוח וקיים הסדר ייעוץ בלבד לחברות ה״כללית מושלם״

    ההתוויה לכריתת שחלות עולה במצבים שונים, לעיתים קרובות מעלה חששות ודאגות, הן מדרך הביצוע והן מתופעות הלוואי. במקרים רבים ההמלצה אינה מחייבת וניתנת כאפשרות טיפולית בלבד.

    מה הם המצבים בהם עולה השאלה של כריתת שחלה?

    • כריתת שחלה או שחלות במהלך המלצה על כריתת רחם:
      אישה בגיל המעבר המיועדת לעבור כריתת רחם עקב רחם שרירני, עקב דימום מוגבר, תפיחות בטן, צניחת רחם ועוד. במקרים אלו שהמטופלת בגיל 50 או יותר, אשר נמצאת בגיל המעבר או לאחר הפסקת הדימום החודשי תעלה השאלה האם יש להוציא או להשאיר את השחלות במהלך כריתת הרחם. זוהי אחת השאלות השכיחות. ראי בשאלות לפני כריתת רחם
     
    • כריתת שחלה או שחלות טיפולית עקב ממצא שחלתי
      • בעת בירור ממצא שחלתי בנשים מעל גיל 45
      • במקרים של המלצה כטיפול באנדומטריוזיס
      • כטיפול באבצס אגני (TOA)
      • בעת שיזור שחלתי עם פגיעה בלתי הפיכה באספקת הדם
      • בעת התוויה לכריתת שחלה או שחלות עקב ממאירות
     


    מהי הגישה המועדפת לכריתת שחלה/שחלות?


    הגישה המועדפת לכריתת שחלות על רקע שפיר היא הגישה הלפרוסקופית. גישה זו מאפשרת סקירה מדוקדקת של האגן, כריתת השחלה או השחלות בעזרת צריבת אספקת הדם לשחלה וחיתוכה במספריים, הכנסת השחלות לשקית והוצאתן מחוץ לבטן. גישה זו נתנת לביצוע גם בממצאים שחלתיים גדולים, גם בנשים לאחר ניתוחים קודמים, וזאת לאחר היכרות עם המטופלת, עבשאלות לפני כריתת רחםם עברה הרפואי, מצבה הרפואי, מאפייני הממצא בבדיקה, בדיקות ההדמיה, בדיקות הדם, ועוד. 

    מה הן יתרונותיה של הלפרוסקופיה לעומת פתיחת בטן?

    יתרונותיה המובהקים של הלפרוסקופיה קשורים בעיקר למשך האשפוז הקצר ההחלמה המהירה, הצורך המופחת במשככי כאבים וכמובן התוצאות הקוסמטיות המשופרות. כיום מרבית הניתוחים הלפרוסקופיים מבוצעים במסגרת אשפוז יום, ואין צורך באשפוז מעבר ליממה גם לאחר כריתת רחם לפרוסקופית או כריתת שרירן.

     

    כריתת שחלות מניעתית

    נשים הנמצאות בסיכון לפתח סרטן שחלות:

    נשים אשר נמצאות בקבוצת סיכון לפתח סרטן השחלה  תדרשנה לשאלה האם ואם כן מתי לבצע ניתוח לפרוסקופי לשם מניעת התפתחות סרטן השחלות.

    לכלל הנשים יש סיכון של כ- 1.4% לפתח סרטן שחלות במהלך חייה (אחת מ-74 נשים). נשים שלא הרו או שהרו לראשונה בגיל מבוגר, שלא השתמשו בגלולות (לא הפסיקו לבייץ לאורך זמן) ואלו אשר הופעת הווסת הראשונה היתה מוקדמת בעלות סיכון יתר לפתח מחלה זו. נשים שהרו בגיל צעיר, הרו מספר פעמים, הניקו למשך זמן ארוך, או השתמשו בגלולות לאורך זמן בעלות סיכון נמוך יותר.

    סרטן השחלה הינה מחלת הסרטן החמישי בשכיחותה בארה"ב לאחר שד, ריאות, מעי ורירית הרחם. גורם הסיכון העיקרי קשור לסיפור משפחתי של סרטן שד או שחלות. קיימת מחלוקת לגבי השפעת תרופות פריון או טיפול הורמונלי תחליפי על הופעת סרטן השחלה.  בשנת 2000 כ- 25,000 נשים אובחנו כסובלות מסרטן השחלה בארה"ב. כ- 14,000 נשים אשר אובחנו לפני כן נפטרו מהמחלה בשנה זו. כ 75% מכלל מקרי סרטן השחלות מתגלים השלב מתקדם אך באם מחלה זו מתגלה מוקדם בשלביה הראשונים שיעור ההישרדות למשך 5 שנים מגיע לכדי 85-95%.

    למעשה הטיפול היחיד שהראה השפעה מגינה בפני הופעת סרטן שחלות הינו שימוש ממושך בגלולות. גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפתח סרטן שחלות הינו סיפור משפחתי ובעיקר נשאות לגנים מסוימים כגון BRCA 1,2 . נשים עם סיפור משפחתי או אישי ונושאות גנים אלו תפתחנה מחלה זו בסבירות גבוהה. נשים אלו ונשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שחלות מומלץ לעבור ייעוץ אונקו-גנטי לשם החלטה על כריתת שחלות מניעתית בגיל 40 מייד עם סיום תקופת הפריון.


    נשים הנמצאות בסיכון לפתח סרטן שד

    סרטן השד הינה מחלה ממארת שכיחה ביותר וכידוע אחת מתשע נשים עלולה לפתח מחלה זו. למחלה זו גורמי סיכון שונים אך ידוע כי מרבית מקרי סרטן השד (כ- 85%) אינם תורשתיים.

    מי נמצאת בסיכון להעברה תורשתית?

    • נשים עם סיפור משפחתי המתאפיין בריבוי מקרי סרטן שד באותה משפחה,
    • אבחון המחלה בגיל צעיר (מתחת לגיל 50),
    • הופעת סרטן שד וסרטן שחלה באותה משפחה
    • נשאיות של מוטציות בגנים ספציפיים מעלות באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד.


    מהי נשאות גנטית?

    לכל גן בגוף יש 2 עותקים. כאשר אדם הוא נשא של מוטציה בגן, יש לו פגם בעותק אחד (מתוך שניים) של הגן. במידה ובמהלך החיים מתפתחת מוטציה בעותק השני של הגן, דבר שיכול לנבוע גם מגורמים סביבתיים, יהפוך התא לממאיר. עם זאת, לא תמיד מתפתחת מוטציה בעותק הנוסף של הגן, ולכן לא כל נשאית תפתח סרטן.


    מה הם המוטציות המוכרות לנו הקשורות לסרטן שד?

    מתוך הגנים המוכרים כיום, הגורם השכיח ביותר לסרטן שד תורשתי הוא מוטציות בשני גנים הנקראים BRCA1 ו-BRCA2 מוטציות אחרות נדירות הרבה יותר.

    • הסיכון בקרב נשאיות מוערך בכ- 50%-80% להתפתחות סרטן השד עד לגיל 70, זאת לעומת כ-12% סיכון להתפתחות המחלה באוכלוסייה הכללית.
    • הסיכון לסרטן השחלה בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 אינו ידוע במדויק, אך מדובר בטווח סיכון של 30%-50% לחלות בסרטן שחלה עד גיל 70, זאת לעומת סיכון של כ- 1.5% לסרטן השחלה באוכלוסייה הכללית.
    • למרות זאת, רק ב 30%-50% מהמשפחות שבהן נראה שמדובר ב- סרטן שד תורשתי, יש מוטציות ב- BRCA1 או BRCA2 ולכן קרוב לוודאי שישנם גנים נוספים הגורמים לסרטן שד תורשתי ושטרם זוהו.


    מהו המעקב המוצע לנשים נשאיות למוטציות אלו?

    מעקב

    המעקב המוצע לנשאיות דומה למעקב שמוצע באופן רגיל לנשים רק מעל גיל 50. לנשאיות מומלץ להתחיל מעקב בגיל צעיר בהרבה, הכולל : הכרת השדיים, בדיקת רופא, ממוגרפיה ולעיתים אמצעי אבחון משלימים בהתאם להחלטת הרופא המטפל.


    טיפול מונע מניעה תרופתית

    תחום נוסף נמצא כיום בדיון והוא מניעה תרופתית של סרטן השד באמצעות מתן התרופה טמוקסיפן, אם כי יעילותה לא הוכחה ספציפית בנשאיות. נתוני מחקר שנערך הראו כי, טמוקסיפן יעיל במניעת כ- 50% מסרטן השד בנשים בסיכון גבוה. בנוסף מתקבל הרושם שטמוקסיפן יעיל בנשאיות BRCA2, אולם לא בנשאיות BRCA1. ייתכן שהדבר נובע מכך שטמוקסיפן מונע רק גידולים בעלי קולטנים לאסטרוגן בעוד שרוב גידולי השד בנשאיות BRCA1 הם ללא קולטנים לאסטרוגן.

    כריתה שחלות מניעתית

    ישנם שני ניתוחים מניעתיים המקטינים את הסיכון להופעת סרטן השד בנשאיות BRCA1 ו-BRCA2 כריתת שחלות וכריתת שד בפרק זה נתייחס לכריתת שחלות מניעתית בלבד. עשרות שנים ידוע שכריתת שחלות בתקופה שלפני גיל המעבר מקטינה את הסיכון לסרטן השד.
     

    • נמצא שכריתת שחלות מקטינה את הסיכון לסרטן שד באופן משמעותי גם בנשאיות BRCA1 וגם בנשאיות BRCA2.
    • הנתונים האחרונים מראים שכריתת שחלות בנשאיות BRCA1 ו- BRCA2 מקטינה בכ-75% את התחלואה הכללית שלהן מסרטן.
     

להמשך קריאה

קבעו תור

כתובתנו: רח' הברזל 34 בנין A קומה 3
רמת החייל, תל אביב.

ימי הקבלה:  א', ג' , ד' 16:00-21:00, בתאום מראש

קביעת תורים: 09:00-18:00 בימים א' עד ה'