טיפול לפרוסקופי בנישה

כריתת שחלות עשויה לנבוע עקב מנוכחות ממצא שחלתי כגון ציסטה פרסיסטנטית הדורשת בירור היסטולוגי, אבצס, אנדומטריומה, או כפעולה מניעתית במקביל לכריתת רחם מסיבות שונות.  אחת הסיבות השכיחות להמלצת כריתת שחלות הינה הימצאות בקבוצת סיכון לפתח מחלת סרטן שד או שחלות. במקרים רבים הדרך המומלצת היא הגישה הלפרוסקופית על יתרונותיה הרבים.

הריון חוץ רחמי עלול לסכן את חייה של האישה. לעיתים נדרשת פעולה דחופה לשם הפסקת הדימום הנלווה להתפתחות הריון בחצוצרה. הלפרוסקופיה משמשת כגישת הבחירה בטיפול בהריון חוץ רחמי מזה שנים, בעזרתה ניתן לאבחן את הימצאות ההריון בחצוצרה במהירות ע"י החדרת סיס אופטי לחלל הבטן וביצוע פתיחת החצוצרה ושאיבת ההריון או כריתת החצוצרה במהירות.

הלפרוסקופיה הינה כלי הבחירה באבחנה מדויקת של אנדומטריוזיס מיקומה ודרגת חומרתה ומאפשרת טיפול כירורגי במחלה ללא פתיחת בטן. הטיפול הלפרוסקופי יעיל אך דורש ניסיון ומיומנות ותלוי בעיקר בחומרת המחלה

צניחת רחם או צניחת נרתיק מהווה בעיה המובילה לפגיעה משמעותית באיכות החיים, נשים לאחר לידה מכשרנית, לאחר לידות ממושכות או מרובות נמצאות בסיכון יתר לצניחת רחם יחד עם מספר גורמי סיכון נוספים. ניתן לטפל במקרים של צניחת נרתיק בנשים שעברו כריתת רחם בגישה לפרוסקופית עם תוצאות ארוכות טווח מצויינות.
ניתוח זה המקבע את כיפת הלדן הנרתיק לעצם הזנב (סאקרום) בעזרת רשת מהווה אלטרנטיבה לניתוחים וגינליים.

מה היא כריתת רחם בלפרוסקופיה? כריתת רחם לפרוסקופית היא שיטה המאפשרת כריתת הרחם ללא פתיחת בטן. ניתוח זה בוצע לראשונה ב- 1987 בעולם וב- 1991 בארץ. כריתת הרחם מבוצעת לאחר החדרת מכשירים דקים דרך מספר פתחים בבטן וע"י החדרת מצלמה אנדוסקופית המאפשרת לצוות לראות את המתרחש בבטן על גבי מסך מקרן. לאחר ניתוק הרחם מהרצועות המחזיקות אותו ומאספקת הדם ניתן להוציאו דרך הנרתיק ללא צורך בהרחבת הנרתיק.

הסיבות הנפוצות ליצירת הידבקויות אגניות הן ניתוחים קודמים בעיקר פתיחת בטן, דלקת באגן, אנדומטריוזיס, מחלות דלקתיות של המעי ועוד הידבקויות עשויות לגרום לכאבי אגן כרוניים, לכאב בעת קיום יחסים, להפרעה במתן שתן ולעיתים לחסימת מעיים מצב הדורש ניתוח חירום. ללפרוסקופיה יתרון רב בהפחתת היווצרות הידבקויות בטניות ואגניות.

על מנת להרות באופן טבעי יש צורך בלפחות חצוצרה אחת תקינה. זיהומים באגן, ניתוחי אגן קודמים, אנדומטריוזיס הינן סיבות נפוצות לפגיעה בתפקוד החצוצרה. ניתן לזהות חוסר פיזור בחצוצרה עי צילום רחם ולעיתים ניתן להעריך את מצב החצוצרות רק ע״י ביצוה לפרוסקופיה.

הטיפול: הטיפול בציסטה שחלתית תלוי בגיל האישה ובמצבה הרפואי, בתלונותיה כמובן במאפייני הממצא. אפשרויות הטיפול הן מעקב בלבד עם או ללא טיפול בגלולות בעיקר במקרים של ציסטה תפקודית, או טיפול כירורגי. הטיפול הכירורגי שמור למקרים בהם מדובר בחשד כי מדובר בציסטה גידולית, במקרים של תסמינים, בעת חשד לאנדומטריוזיס, וכמובן בעת בירור ממצא שחלתי פרסיסטנטי אשר דורש בירור היסטולוגי.