03-6447215
  • אנדומטריוזיס

    אנדומטריוזיס הינה מחלה נפוצה בקרב נשים בגיל הפוריות הסובלות מכאבים במהלך הווסת, כאבים במהלך קיום יחסים, דימום מוגבר ובעיות פוריות. חלקן מפתחות אנדומטריומה - ציסטה שחלתית.  לצורך טיפול מיטבי באנדומטריוזיס יש לפנות למומחה לאנדומטריוזיס על מנת לעבור בדיקה מקיפה והערכה.

    מה זה אנדומטריוזיס?

    הרקמה הנורמאלית בתוך הרחם נקראת רירית רחם או אנדומטריום. כאשר רקמה הדומה לרירית הרחם גדלה מחוץ לרחם המצב נקרא אנדומטריוזיס. האזורים הנפוצים ביותר לגדילה של רקמת אנדומטריום מחוץ לרחם הם איברי הרבייה: שחלות, חצוצרות, ורחם. אחד המקומות הנפוצים ביותר הינן השחלות בהן מופיעה ציסטה שחלתית אנדומטריומה, רקמת אנדומטריום יכולה להופיע גם באיברים נוספים שנמצאים בקרבה אנטומית לאברי הרבייה כגון: שלפוחית השתן, המעי הגס והרקטום. לעיתים נדירות ניתן למצוא רקמת רירית אקטופית אפילו במקומות מרוחקים כגון ריאות ומח.

    רקמת רירית הרחם מגיבה לשינויים הורמונליים שמופיעים במהלך המחזור החודשי. גם רקמת רירית הרחם שנמצאת מחוץ לרחם מגיבה לשינויים הורמונליים אלו.  כאשר רקמה זו תדמם באיזור בו היא ממוקמת היא יכולה לגרום להיווצרות הידבקויות לאיברים סמוכים, ציסטות (חללים מלאים בנוזל חום שוקולדי ) הנקראת אנדומטריומה ורקמת צלקת מסביב למוקדים. למע החיסונית תפקיד חשוב ביצירת המחלה.

    כיצד מתפתח אנדומטריוזיס?

    לא ידועה הסיבה מדוע נשים מסוימות מפתחות תופעה זו ונשים אחרות לא, וקיימות תיאוריות רבות בנוגע למנגנון יצירת רקמות חוץ רחמיות אלו. ברור היום כי מדובר בנטייה גנטית (אפיגנטית) וכי קיימות צורות שונות חלקן ללא ספק מולדות.  ראה מנגנוני יצירת המחלה יחד עם זאת ברור כי ישנן שלוש וריאציות של מחלה זו לפחות: המחלה השחלתית המאופיינת בהופעת ציסטה שחלתית אנדומטריומה, מחלה מוקדית לדוגמא מוקד רקטווגינלי או מוקד הבולט לשלפוחית השתן  והשלישית המחלה פריטונאלית: מוקדים שטחיים יחסית המכסים את קרום הצפק. כמובן שניתן לראות שילובים של שנים או כל ההופעות השונות.

    מה הם התסמינים של אנדומטריוזיס?

    התלונה השכיחה ביותר הינה כאבי מחזור, כאבים במהלך הווסת אשר גורמים לפגיעה באיכות החיים, משתקים ודורשים שימוש במשככי כאבים. ישנן נשים אשר ניתן למצוא מוקדי אנדומטריוזיס או ציסטה שחלתית אנדומטריומה ואינן סובלות מסימפטומים. לעיתים קרובות האבחנה נעשית עקב הימצאות ציסטה שחלתית, עכורה, אנדומטריומה בבדיקה שיגרתית או תוך כדי פנייה למיון או לעיתים קרובות תוך כדי טיפולךי פוריות, אין קשר ישיר בין חומרת המחלה ופיזור המוקדים לבין מידת הסבל והכאבים אך נמצא קשר בין משך האיחור באבחנה למידת הפגיעה באיכות החיים ולפגיעה בפוריות.  בין הסימפטומים השכיחים:

     

    1. כאבי אגן כרוניים

    2. כאבי גב קשים לפני ובמהלך המחזור החודשי.

    3. התכווציות בטניות חזקות מאוד בזמן הדימום.

    4. כאבים בזמן יחסי מין.

    5. הפרעות במערכת העיכול כגון: עצירות, כאבים בזמן יציאה, שלשולים המופיעים בעיקר בזמן המחזור החודשי. לעיתים אך דימום רקטלי בזמן הווסת.

    6. כאבים במתן שתן, או דחיפות במתן שתן בעיקר בזמן המחזור החודשי.

    7. אי פוריות.

       

    אבחנה של אנדומטריוזיס

    ניתן לחשוד בתופעה זו כאשר מופיעים הסימפטומים שתוארו לעיל. סיפור משפחתי אצל האם או אחות עשויים לסייע. בבדיקה גינקולוגית ומישוש אברי האגן ניתן לזהות רגישות ניכרת, ציסטה שחלתית- אנדומטריומה או מוקדים עמוקים. העדר ממצאים בבדיקה גינקולוגית או בדיקת אולטראסאונד אינם שוללים אנדומטריוזיס. יש צורך בניסיון ומיומנות על מנת למשש מוקדים עמוקים. בדיקת אולטראסאונד הנעשית עי מומחה בתחום עשוייה לסייע במיקום מוקדים עמוקים ומעורבות איברים נוספים. על סמך הכרת כלל התלונות וממצרי הבדיקה ניתן לקבל מושג על מידת המעורבות והחומרה אך על מנת להגיע לאבחנה מלאה יש לבצע ניתוח הקרוי לפרוסקופיה (החדרת סיב אופטי דרך חתך זעיר בבטן לבדיקת אברי הבטן והאגן). בגישה זו ניתן לראות את המיקום, הגודל, ואת מספר המוקדים הקיימים ניתן לקחת ביופסיה על מנת לאשר את האבחנה. מומלץ כי פעולה זו תבוצע עי מומחה לאנדומטריוזיס בעל ניסיון. 

    הטיפול באנדומטריוזיס

    הטיפול באנדומטריוזיס תלוי בגורמים רבים והוא מכוון להעלמת התסמינים, שיפור איכות חיים, פתרון בעיית אי הפוריות ובעיקר שמירת בריאותה הכללית של המטופלת.  קיימים היום טיפולים  תרופתיים בעיקר הורמונליים שמקלים על הסימפטומים ע״י מניעת ביוץ או מניעת ווסת, אך הטיפול במיטבי נשאר עדיין ביצוע לפרוסקופיה ע"י מומחה בתחום.
    הגורמים שמשפיעים על בחירת הטיפול כוללים: גיל האישה, חומרת התסמינים, מעורבות איברים סמוכים, פגיעה ביכולת תפקוד בעיות פוריות ניתוחים קודמים, נוכחות ציסטה שחלתית אנדומטריומה, ועוד.

    הטיפול מתחיל במתן סיוע והסבר על המחלה ועל תסמיניה, על הממצאים בבדיקה, כולל עידוד ותמיכה, מתן משככי כאבים, מתן טיפול הורמונלי או ביצוע לפרוסקופיה ניתוחית. 

    הטיפול ההורמונלי כולל גלולות למניעת הריון (משולבות אסטרוגן ופרוגסטרון), גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד, או שימוש בהתקן תוך רחמי, גלולות אלו מדכאות את הגירוי ההורמונלי לרקמה ומקטינות את הדימום מהרחם ומהרקמה החוץ רחמית במהלך המחזור החודשי. טיפול זה עשוי לשפר כאבים בעיקר במהלך הווסת ו/או הביוץ. טיפול בגלולות אינו יעיל כאשור מדובר על ממצאים ציסטיים גדולים בשחלות אנדומטריומה, ורק ניתוח יביא להסרתן. לעיתים יש צורך במתן זריקות הגורמות להפחתה משמעותית בהפרשת הורמוני המין וגורמים זמנית לדיכוי המוקדים הקלה משמעותית בתסמינים יחד עם תופעות לוואי הדומות לאלו המופיעות בגיל המעבר, ניתן לטפל בתופעות לוואי אלו ע״י מתן אסטרוגן במינון נמוך.


    מהו משך ההשפעה של טיפולים אלו?

    הטיפול בתסמינים עי משככי כאבים או גלולות מציעים הקלה זמנית של הסימפטומים ואינם מביאים לריפוי. התסמינים בד״כ שבים ומופיעים זמן קצר לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי. כיום ההמלצה לטיפול בקרב נשים הסובלות מתסמינים קשים ואו ממצאים משמעותיים לעבור ניתוח ובהקדם לפני החמרה ומעורבות איברים נוספים. גם לטיפול הניתוחי קיימות מגבלות ולא תמיד ניתן להסיר ניתן לרפא לחלוטין נשים הסובלות מאנדומטריוזיס ללא ניתוח מקיף. הניתוח לכריתת ציסטה מסוג אנדומטריומה דורש ניסיון רב ומיומנות על מנת לא לפגוע ברזרבה השחלתית. ידוע שטיפול עי גלולות מסוג זה או אחר עשויים להקל אך לא יגרמו לממצא ציסטי גדול אנדומטריומה להעלם 



    כיצד אדע אם אני סובלת מאנדומטריזיס?

    באם את סובלת מכאבים עזים בזמן הווסת, כאבי מחזור חזקים,  דימום מוגבר או כאבים בזמן קיום יחסים הרי שיש הכרח לפנות לבדיקה. ההערכה מתחילה בהכרת כל התסמינים אשר הוזכרו, תסמינים אלו אינם אופיינים רק לאנדומטריוזיס אך בד"כ מעידים על בעיה הדורשת התייחסות. במהלך הבדיקה הגינקולוגית ניתן להתרשם מרגישות בעת הבדיקה, מגודל הרחם והשחלות, מרגישות בעת הנעת הרחם, רגישות בעת לחץ באזור הרצועות המחזיקות את הרחם וממצאים שחלתיים כגון אנדומטריומה. בדיקת האולטראסונד הגינקולוגי משלימה את הבדיקה ומדגימה את הרחם השחלות. לאחר היכרות עם התסמינים ולאחר הבדיקה הגינקולוגית והסונוגרפית ניתן לעלות חשד להימצאות אנדומטריוזיס. בדיקת האולטראסאונד מדגימה ציסטה שחלתית אנדומטריומה בנקל וביכולת אבחנה מצויינת.
    לאחר הערכה ראשונית עולה הצורך לעיתים לבצע בדיקות הדמייה נוספת, בדיקות המכוונות למע׳ העיכול (על קול פריאנלי, קולונוסקופיה, חוקן בריום) בדיקת אולטראסאונד גינקולוגי ייעודי עשוייה לזהות מיקום נגעים, ציסטה שחלתית כגון אנדומטריומה ולסייע בתכנון הניתוח, לעיתים רחוקום יש מקום לבדיקת MRI אגני.
    ֿ
    אין הכרח בביצוע בדיקת
    CA-125 באופן רוטיני ותשובה תקינה אינה שוללת הימצאות אנדומטריוזיס אך תשובה חיובית עשויה לחזק את החשד העולה מהכרת תלונות המטופלת ומבדיקתה ועשוייה לסייע במעקב לאחר התחלת טיפול. בד"כ כאשר קיים ממצא ציסטי כגון אנדומטריומה נמצא עלייה בערכי CA 125.

    הדרך היחידה כיום לאשר את האבחנה של אנדומטריוזיס הינה הלפרוסקופיה, החדרת סיב אופטי דק דרך הטבור, בהרדמה כללית מאפשרת סקירת חלל הבטן והאגן ומאפשרת לקיחת דגימה לבדיקה היסטולוגית. במהלך הבדיקה ניתן לזהות בבירור את הרחם החצוצרות והשחלות, ניתן לזהות את מוקדי אנדומטריוזיס,
    אנדומטריומה, דרגת פיזורם ודרגת החומרה של המחלה. במידה והמבצע מומחה בתחום מומלץ כמובן  לטפל כירורגית במחלה בשלב זה, כאשר טיפול בציסטה השחלתית, אנדומטריומה במוקדים עמוקים ובאלו המערבים את שלפוחית השתן והמעי דורשים מיומנות רבה.

קבעו תור

כתובתנו: רח' הברזל 34 בנין A קומה 3
רמת החייל, תל אביב.

ימי הקבלה:  א', ג' , ד' 16:00-21:00, בתאום מראש

קביעת תורים: 09:00-18:00 בימים א' עד ה'