חיפוש

שחלות פוליציסטיות

נשים רבות, בעיקר צעירות המתלוננות על מחזור לא סדיר, נשלחות לביצוע בדיקת אולטראסאונד המדגימה שחלות פוליציסטיות. שחלות פוליציסטיות מאופיינות בכך שהן גדולות יחסית (פי 1.5 עד פי 3) ומכילות מספר גדול של זקיקים, לפחות 12 זקיקים, מפוזרים בהיקף השחלה ומעניקים לה מראה טיפוסי של "מחרוזת פנינים".

תוכן עניינים

מעריכים שבין 5 ל- 10% מכלל הנשים בגיל הרבייה (20-40 שנה) סובלות מתסמונת זו. במקרים רבים אין למראה זה משמעות מיוחדת, לעיתים הינה הסיבה למחזור לא סדיר, מחזור לא ביוצי או להתפתחות אקנה ושיעור יתר ולעיתים מהווה סיבה מובילה לאי פוריות. נשים אשר נוטלות גלולות לא תסבולנה ממחזור לא סדיר ולא ניתן יהיה לבצע את האבחנה בבדיקת האולטראסאונד עקב אי התפתחות זקיקים.
לבירור מצבך אנא פני ליעוץ, אשמח לסייע

מהי תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

תסמונת זו, המוכרת באנגלית כ-  (PCOS), תוארה לראשונה ע"י שטיין ולונטל, ונקראה על שמם. שני הרופאים איבחנו לראשונה את הקשר בין מבנה השחלות המיוחד לתסמינים של מיעוט או העדר ביוץ ועודף בהורמונים זכריים (אנדרוגנים) שמוביל להופעת תסמינים כמו שיעור יתר ואקנה. תסמונת השחלות הפוליציסטיות נחשבת לאחד הגורמים השכיחים ביותר לאי-פריון והינה התסמונת הנפוצה ביותר במערכת הרבייה בקרב נשים בגיל הפריון.

מה הם התסמינים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

מחזור לא סדיר, וסתות מועטות או העדר מוחלט של הוסת ו/או דימומים לא סדירים הינם התסמין השכיח ביותר בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. ההפרעה בוסת נובעת בדרך כלל ממיעוט או העדר ביוץ. רמות גבוהות בדם של ההורמונים הזכריים (האנדרוגנים) כמו טסטוסטרון.

אי פריון, על רקע חוסר ביוץ יחד עם נטייה לאקנה ושיעו ריתר מהוים חלק מתסמונת זו. לעיתים מתווסף לאלו עודף משקל נטייה השמנה.במקרים נדירים יותר נטיה לסוכרת, יצור יתר של אינסולין וחוסר רגישות לאינסולין, ונטייה ליתר לחץ דם.

מה הגורם תסונת ולציסטות השחלתיות?

לא ידוע כיום מה הגורם לתסמונת השחלות הפוליציסטיות. עם זאת, ישנן עדויות רבות כי רמות גבוהות של אינסולין תורמות לעליה ביצור ההורמונים הזכריים, זאת יחד עם רקע גנטי מוביל לחוסר איזון הורמונלי ומונע ביוץ.

מידי חודש גדלים  הזקיקים בשחלה תחת בקרה הורמונלית מורכבת בתוך כל זקיק כאשר  מבשילה ביצית במהלך תקין רק זקיק אחד יתפתח ורק ביצית אחרת תגיע לכדי ביוץ. בביוץ פוקע הזקיק והביצית משתחררת מתוכו ונקלטת על ידי החצוצרה, שם היא אמורה לעבור הפריה. הציסטות נוצרות עקב חוסר ביוץ.

חשוב להדגיש כי לא כל מי שמזהים אצלה זקיקים רבים בהיקף השחלה תסבולנה מהתסמונת, ואצל מי שמחזורה סדיר לא יופיעו הסימנים שהוזכרו. 

כיצד מאבחנים את תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

ההיסטוריה הרפואית  ביחס לסדירות מחזורי הוסת, שימוש באמצעי מניעה והריונות בעבר. בעזרת הבדיקה הגופנית אשר מעריכה את מבנה הגוף ופיזור השומן, אקנה , שיעור יתר, ועל פי בדיקת האולטראסאונד. בנוסף לבדיקות של רמות הורמונים בדם, כמו טסטוסטרון, LH ו- FSH. לשם שלילת אבחנות אפשריות נוספות כגון בעיה בבלוטת יותרת הכליה (האדרנל) שמובילה להפרשת יתר של הורמונים זכריים יחד עם בדיקת רמות הגלוקוז והאינסולין בדם בצום במטרה לבחון האם האישה סובלת עמידות לאינסולין (חוסר רגישות לאינסולין) או סוכרת. כולל העמסת סוכר, שתיה של תמיסה המכילה 75 גרם גלוקוז. הבדיקה לא תקינה אם כעבור שעתיים רמת הגלוקוז בדם היא מעל 140 מ"ג לדציליטר. ובנוסף בדיקת רמות השומנים, הכולסטרול והטריגליצרידים, מאחר ולעתים קרובות הם מופרעים בנשים עם התסמונת.

כיצד משפיעה תסמונת השחלות הפוליציסטיות על הפוריות?

התסמונת קשורה באי פריון עקב ההפרעה בביוץ. ישנן נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות שלמרות שיש להן וסת סדירה, בכל זאת לא מבייצות או מתקשות להרות.

הטיפול לאי הפריון לאחר שנשללו גורמים נוספים כולל השראת ביוץ בעזרת תרופות כמו איקקלומין וזריקות לגרימת ביוץ, כמו גונל F או טיפול לפרוסרופי להסדרת הביוץ.
חשוב לפני תחילת טיפולי פריון לעשות שינויים באורח החיים, כלומר להקפיד על דיאטה מאוזנת ודלת פחממות ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה. ניתן גם לתת סטרואידים, כמו פרדניזון, בניסיון להפחית את רמות ההורמונים הזכריים (אנדרוגניים). 

הטיפול הלפרוסקופי:

כיצד ניתוח לפרוסקופי עשויי לסייע לנשים עם שחלות פוליציסטיות?

לניתוח הלפרוסקופי תפקיד בטיפול בנשים אלו הסובלות ממחזור לא ביוצי. במהלך הלפרוסקופיה מבוצעים מעין חורים זעירים ברקמת השחלה ע"י לייזר או מחט חשמלית. הפעולה נקראת באנגלית דרילינג (ovarian drilling). ומיועדת לנשים עם שחלות מוגדלות עם עיבוי הסטרומה כפי שניתן להדגים בבדיקת האולטראסאונד.  פעולה זו גורמת להופעת מחזור סדיר בכ 80% מכלל הנשים וכ 50 % מהן תהרנה תוך שנה ללא צורך בטיפול הורמונלי. ניתוח זה מומלץ בד"כ לאחר כשלון טיפול ב איקקלומין למשך 4 חודשים.

למיונמנות הניתוחית חשיבות רבה, הדגש מושם על ביצוע חורים קטנים בסטרומה ללא פגיעה בשכבת קורטקס אשר מכילה את הביציות. בנוסף ביצוע הניתוח עלול לגרום להופעת הידבקויות סביב השחלה במידה ולא מבוצעת הטכניקה המיטבית. בעבר בוצע ניתוח זה עי כריתת פיסת שחלה (wedge resection) אך למרות השבצ מחזור סדיר וביוצי שיעור הופעת הידבקויות היה גבוה יותר מהטכניקה הנוכח
הניתוח הלפרוסקופי כטיפול בשחלות פוליציסטיות  מיועד בעיקר לנשים לאחר כשלון טיפול באיקקלומין או לאלו  הסבולות  מאי סבילות לגורמי ביוץ, לאלו אשר פתחו תסמונת גירוי יתר שחלתי חמורה, לאלו המעונינות להמנע מטיפולי פריון או מהסיכון בהריונות מרובי עוברים.
טיפול זה הינו בעל חשיבות נוספת לאלו אשר אצלן יש חשד להימצאות גורמים נוספים לאי הפריון כגון אנדומטירוזיס, בעיה מכנית בחצוצרות, הימצאות הידבקויות תוך אגניות והנזקקות ללפרוסקופיה.

הטיפול הלפרוסקופי בתסמונת השחלות הפוליציסטיות  אינו טיפול שכיח בארץ. יתרונו העיקרי בהפחתת הצורך בטיפולי פריון ובמניעת הריון מרובה עוברים ללא ירידה בשיעור ההריונות

מהו הטיפול המומלץ לגרימת ביוץ בנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

איקקלומין ניתן  כטיפול הראשון לגרימת ביוץ אצל נשים עם התסמונת. כ- 80% מהנשים יבייצו בתגובה לאיקקלומין, ומקרבן 50% יהרו. רוב ההריונות  יושגו תוך 6 חודשים. במידה והאישה לא הרתה בטיפול עם איקקלומין יוחל טיפול עם זריקות להשראת ביוץ שמכילות את ההורמון FSH, כמו גונל F.

חשוב לזכור כי נשים עם שחלות פוליציסטיות שמקבלות טיפול להשראת ביוץ הינן בסיכון גבוה לגירוי יתר שחלתי, הריונות מרובי עוברים והפלות עצמוניות בשליש ראשון. חשוב על כן במיוחד להקפיד בנשים עם התסמונת על טיפול במינונים נמוכים של תרופות להשראת ביוץ על מנת להוביל לביוץ של ביצית בודדת, דבר שיצמצם מאד את הסיכון לגירוי יתר שחלתי והריונות מרובי עוברים.

כיצד משפיעה תסמונת השחלות הפוליציסטיות על מהלך ההריון?

קיים חשד כי שיעור ההפלות העצמוניות (טבעיות) גבוה יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אם כי הסיבות לכך עדיין נחקרות. יתכן ואף ישנה עלייה קלה בשיעור הנשים אשר תפתחנה סכרת הריונית אך מלבד זה אין השפעה מזיקה על מהלך ההריון ועל בריאות היילודים

האם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הינה בעלת השפעה שלילית על בריאות האישה?

חשיפת יתר לאסטרוגן – התפתחות היפרפלזיה של רירית הרחם:

נשים עם התסמונת השחלות הפוליצסטיות הינן בסיכון יתר לחשיפת יתר לאסטורוגן ללא פרוגסטרון תופעה המאפיינת נשים עם מחזור לא ביוצי או בעת העדר דימום ווסתי. כתוצאה מכך רירית הרחם עלולה להתעבות יתר על המידה ולעבור שינויים בתאי הרקמה. מצב זה עלול להוביל למצב טרום סרטני הידוע כהיפרפלזיה של רירית הרחם. עם הרירית המועבה לא תטופל לאורך זמן רב היא עלולה להפך לסרטן רירית הרחם.

התפתחות מחלות נלוות- סכרת, השמנת יתר, יתר לחץ דם:
התסמנות קשורה גם למחלות אחרות בגיל בגיל המבוגר, כולל סוכרת (סיכום פי 3-7), רמות כולסטרול גבוהות, טרשת (התקשחות) עורקים, יתר לחץ דם ומחלות לב.

שינוי במצב הרוח
לא ברור האם נשים עם תסמונת שחלות פוליציצטיות סובלות בשיעור גבוה יותר מדיכאון ומצבי רוח אך עולה הרושם כי מצבים אלו שכיחים יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. אומנם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבין קשר זה. ידוע כי סוכרת קשורה לדיכאון, כך שהקשר עלול לנבוע מעמידות לאינסולין. אפשרות אחרות היא קשר בין דיכאון להפרעות הורמונליות אחרות שמאפיינות את התסמונת. יתכן ובנוסף הבעיות הקוסמטיות שנובעות מהתסמונת; כמו שיעור יתר, אובדן שיער ואקנה, עלולות לפגוע בהערכה העצמית של האישה. לאלו הסובלות מאי פריון ולהפלות יש סיבות נוספות למצבי הרוח. תרופות שמשפרות את המאזן ההורמונלי ותרופות אנטי-דיכאוניות עשויות לעזור במצבים אלה.

מה הטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות?

אין דרך לרפא את התסמונת. עם זאת, נשים רבות יהנו מטיפול שיפתור חלק מההפרעות וימנע חלק גדול מהבעיות הרפואיות. דיאטה מאוזנת עם כמות נמוכה של פחממות ופעילות גופנית קבועה עוזרים לשמירת משקל הגוף, ומפחיתים את התסמינים של התסמונת. לדיאטה ולפעילות הגופנית מסיעים גם לגוף להפחית את רמות הגלוקוז ולהשתמש באופן יעיל יותר באינסולין. ישנן תרופות רבות שניתן לתת, אך בדרך כלל התרופה הראשונה שתינתן תהיה גלולה למניעת הריון. הגלולות ניתנות על מנת להסדיר את המחזור, להפחית את רמת ההורמונים הזכריים (האנדרוגנים), ולסייע להיפטר מהאקנה. הרופא יבחר את הגלולה המתאימה ביותר לאישה. פרוגסטרון יכול לגרום להופעת דמם דמוי וסת. תרופות אחרות יעזרו להוריד את לחץ הדם והכולסטרול. כאשר האישה מעוניינת להרות, הרי שכאמור, טיפול עם תרופות שמעלות את רגישות הגוף לאינסולין עשוי להועיל. לסיכום, תסמונת השחלות הפוליציסטיות הינה הפרעה שכיחה יחסית בתיפקוד השחלות. הגורם לתסמונת אינו ידוע. הסימנים העיקריים של התסמונת הינם מראה טיפוסי של זקיקים או ציסטות קטנות מרובים בהיקף השחלה ותסמינים של עודף בהורמונים זכריים — כמו שיעור יתר ואקנה. הפרעה בסדירות הוסת והשמנה שכיחים. נשים רבות יזדקקו לטיפול לגרימת ביוץ על מנת להרות. שינוי באורח החיים (דיאטה ופעילות גופנית) עשויים למנוע בעתיד סיכון יתר לסוכרת ומחלות לב וכלי דם. 

השאירי פרטים ונחזור אליך

לקריאה נוספת

הקפאת ביציות

מאגר הביציות בשחלות האישה אינו גדל או מתחדש במהלך החיים, אלא להפך, אישה נולדת עם כמות קבועה אשר כבר בחיים העובריים מספרן פוחת כך עד להתחלת ההתבגרות המינית, ומאגר הביציות הפוטנציאלי בגיל הפוריות עומד על 200-300 אלף ביציות אשר במהלך החיים הולך ופוחת. לא רק זאת אלא שטיב הביציות משתנה עם הגיל ומעל גיל 44 כמות הביציות התקינות זעום.

קרא עוד »

רזרבה שחלתית

נשים רבות מוטרדות מנושא הרזרבה השחלתית, בד״כ בעקבות הגיל, או כתוצאה מניתוחים כגון כריתת ציסטה שחלתית או לאחר טיפולים רפואיים אשר עלולים לפגוע בתפקוד השחלתי.
בסקירה קצרה זו ננסה לענות על השאלות העיקריות המעניינות נשים רבות ובמיוחד  נשים במהלך טיפולי פוריות.

קרא עוד »

חצוצרות והידרוסלפינגס

לחצוצורת תפקיד מרכזי בהשגת הריון. שם מתרחש המפגש בין הביצית לתא הזרע ושם מתפתח העובר בימיו הראשונים. פגיעה בחצוצרה עלולה למנוע הריון או לגרום להריון חוץ רחמי. 
הידרוסלפינגס – מצב בו החצוצרה חסומה ומלאה בנוזל, עלול לגרום לפגיעה בשיעור השגת ההריון גם במקרים של הפרייה חוץ גופית.

קרא עוד »

צילום רחם

את מנסה להרות וזה לא קורה וכעת רופאך מפנה אותך לבצע צילום רחם, הוא מסביר כי בעזרת בדיקה זו ניתן לראות את מבנה הרחם: האם קיים מום רחמי? מחיצה או רחם דו קרני, האם ישנם פגמים בחלל כגון שרירן הדוחק את החלל או פוליפ? ובעיקר האם המעבר בחצוצרות והפיזור לאגן תקינים.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן