תקציר
גיל המעבר הוא שלב טבעי בחיי האישה המאופיין בירידה ברמות הורמוני המין, המובילה למגוון תסמינים המשפיעים על איכות החיים, כגון גלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח. בעוד שטיפול הורמונלי חלופי (HRT) נחשב ליעיל ביותר בהקלה על תסמינים אלו, חששות סביב סיכונים פוטנציאליים, כמו מחלות לב וכלי דם וסרטן השד, הובילו לעלייה בחיפוש אחר חלופות טבעיות מבוססות צמחים.
סקירה מדעית זו בוחנת את הראיות הקליניות, מנגנוני הפעולה, המינונים המומלצים, תופעות הלוואי, התוויות הנגד ואינטראקציות תרופתיות של מספר צמחי מרפא נבחרים המשמשים להקלה על תסמיני גיל המעבר. הניתוח מדגיש כי בעוד שחלק מצמחי המרפא מראים פוטנציאל מבטיח בהקלה על תסמינים ספציפיים, הראיות המדעיות התומכות ביעילותם ובטיחותם לרוב אינן עקביות, באיכות נמוכה או דורשות מחקר נוסף.
חשוב להדגיש כי "טבעי" אינו בהכרח "בטוח". צמחי מרפא רבים עלולים לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, להכיל התוויות נגד קריטיות ולקיים אינטראקציות מסוכנות עם תרופות מרשם. חוסר הרגולציה והסטנדרטיזציה בתעשיית תוספי הצמחים מהווה אתגר נוסף להערכת יעילותם ובטיחותם. ארגוני בריאות מקצועיים ממליצים על זהירות רבה ומדגישים את הצורך בהתייעצות עם גורם רפואי מוסמך לפני תחילת כל טיפול צמחי, במיוחד לאור העדויות המוגבלות וחוסר האחידות בתוצאות המחקר.
פערים משמעותיים במחקר עדיין קיימים, ונדרשים ניסויים קליניים מבוקרים אקראיים (RCTs) נוספים, גדולים ואיכותיים, כדי לבסס המלצות טיפוליות מבוססות ראיות עבור טיפולים צמחיים בגיל המעבר.
מבוא: הבנת גיל המעבר והחיפוש אחר חלופות טבעיות
1.1 תסמיני גיל המעבר והשפעתם על איכות החיים
גיל המעבר הוא שלב פיזיולוגי טבעי בחיי האישה, המציין את סיום תקופת הפוריות והווסת, ומתרחש בדרך כלל בין הגילאים 45 ל-55. שלב זה מאופיין בירידה הדרגתית בייצור הורמוני מין, בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון, מה שמוביל למגוון רחב של תסמינים. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים גלי חום (הידועים גם כ"הבזקי חום"), הזעות לילה, הפרעות שינה, יובש בנרתיק, כאבי מפרקים ועצמות, עייפות, ושינויים במצב הרוח כמו חרדה, דיכאון ועצבנות.
תסמינים אלו, במיוחד התסמינים הווזומוטוריים (גלי חום והזעות לילה), יכולים להיות חמורים ומטרידים, ולשבש באופן משמעותי את שגרת החיים היומיומית ואת איכות החיים הכוללת של נשים. לדוגמה, גלי חום והזעות לילה תכופים עלולים להוביל להפרעות שינה כרוניות, אשר בתורן משפיעות לרעה על רמות האנרגיה, הריכוז, מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. הקשר ההדוק בין גלי חום לבין ירידה בצפיפות העצם וסיכון מוגבר לשברים בירך מדגיש את ההשפעות המערכתיות של תסמיני גיל המעבר. מצב זה יוצר תמונה קלינית מורכבת הדורשת גישה טיפולית הוליסטית, ולא רק התמקדות בתסמינים בודדים.
1.2 טיפול הורמונלי חלופי (HRT): יתרונות, סיכונים ושיקולים
טיפול הורמונלי חלופי (HRT), הכולל מתן אסטרוגן ולעיתים פרוגסטין, נחשב באופן מסורתי לטיפול היעיל ביותר בהקלה על תסמיני גיל המעבר, במיוחד תסמינים וזומוטוריים חמורים. HRT הוכח כמשפר את איכות החיים, הבריאות הנרתיקית (על ידי הגברת רמות אסטרדיול ושיפור אינדקס בגרות נרתיקי), ואת צפיפות העצם, ובכך מפחית את הסיכון לשברים.
עם זאת, מחקרים קליניים, ובמיוחד יוזמת בריאות האישה (WHI), העלו חששות משמעותיים לגבי בטיחות HRT לטווח ארוך. HRT נקשר לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סרטן שד ואירועים תרומבואמבוליים (קרישי דם). חששות אלו הובילו נשים רבות לחפש חלופות "טבעיות" לניהול תסמיני גיל המעבר.
המעבר לטיפולים "טבעיים" משקף תפיסה ציבורית לפיה מוצרים שמקורם בצמחים בטוחים יותר מתרופות סינתטיות. אולם, חשוב להבין כי "טבעי" אינו שם נרדף ל"בטוח" או "יעיל" באופן מוחלט. צמחי מרפא מכילים תרכובות ביו-אקטיביות חזקות שיכולות להשפיע על הגוף בדרכים מורכבות, ולגרום לתופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות עם תרופות אחרות. חוסר הפיקוח הרגולטורי הקפדני על תוספי צמחים, בניגוד לתרופות מרשם, מוביל לשונות רבה באיכות המוצרים ובתוכן החומרים הפעילים. עובדה זו מקשה על קביעת יעילות ובטיחות עקביות ומחייבת בחינה מדעית קפדנית של כל טיפול צמחי.
1.3 הצורך הגובר בטיפולים טבעיים מבוססי ראיות
העלייה בביקוש לטיפולים טבעיים בגיל המעבר מדגישה את הצורך הדחוף במחקר מדעי איכותי שיספק מידע אמין ומבוסס ראיות. מידע זה חיוני עבור מטופלות המעוניינות בחלופות טבעיות, ועבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבקשים להנחות אותן באופן מושכל. סקירה זו נועדה לספק תובנות מדעיות מעמיקות על צמחי מרפא נבחרים, תוך התייחסות ליעילותם, בטיחותם ומגבלות המחקר הקיים.
עקרונות מפתח בגישה מדעית לצמחי מרפא
2.1 פיטואסטרוגנים ומנגנוני פעולה אחרים
צמחי מרפא רבים המשמשים להקלה על תסמיני גיל המעבר מכילים תרכובות ביו-אקטיביות שונות, הפועלות באמצעות מנגנונים מגוונים. קבוצה מרכזית של תרכובות אלו היא פיטואסטרוגנים. אלו הן תרכובות צמחיות בעלות מבנה כימי הדומה לאסטרוגן האנושי, המאפשר להן להיקשר לקולטני אסטרוגן (ERα ו-ERβ) בגוף. יכולת זו מאפשרת להן להפעיל השפעות דמויות אסטרוגן (אגוניסטיות) או לחסום את פעולת האסטרוגן (אנטגוניסטיות), בהתאם לסוג הרקמה ולרמה ההורמונלית הקיימת בגוף. לדוגמה, פיטואסטרוגנים עשויים להקל על גלי חום על ידי הפעלת קולטני אסטרוגן במוח, אך במקביל עלולים להשפיע על רקמות אחרות כמו שד או רחם. הבנה מעמיקה של פעילותם הסלקטיבית על קולטני אסטרוגן (SERM-like activity) היא קריטית, שכן היא קובעת את פרופיל הבטיחות והיעילות שלהם, במיוחד בהקשר של מצבים רגישים להורמונים כמו סרטן השד.
בנוסף לפיטואסטרוגנים, צמחי מרפא אחרים פועלים באמצעות מנגנונים שאינם אסטרוגניים. לדוגמה, קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa) נחשב כבעל השפעה סרוטונרגית, כלומר הוא משפיע על מסלולי סרוטונין במוח, המעורבים בוויסות טמפרטורת הגוף ועלולים להקל על גלי חום והזעות לילה. ג'ינסנג (Panax ginseng) ומאקה (Lepidium meyenii) נחשבים ל"אדפטוגנים", חומרים המסייעים לגוף להסתגל ללחץ פיזי ורגשי ולשפר עמידות כללית. צמחים כמו קצח (Nigella sativa), קמומיל (Matricaria recutita) ומרווה (Salvia officinalis) ידועים בתכונותיהם נוגדות החמצון ונוגדות הדלקת, שיכולות לתרום להקלה על תסמינים שונים. ולריאן (Valeriana officinalis), קמומיל ו-L-תיאנין פועלים על מערכת העצבים המרכזית, ככל הנראה על ידי השפעה על קולטני GABA, מה שיכול לסייע בהרגעה ושיפור איכות השינה. המגוון במנגנוני הפעולה מדגיש את הצורך בבחינה פרטנית של כל צמח.
2.2 חשיבות הסטנדרטיזציה, בקרת האיכות ובדיקות צד שלישי בתוספים צמחיים
שוק תוספי הצמחים אינו מפוקח באותה מידה כמו תרופות מרשם, מה שיוצר אתגרים משמעותיים בהערכת יעילותם ובטיחותם. חוסר רגולציה זה מוביל לשונות רבה בתכולת החומרים הפעילים, בטוהר ובעוצמה בין מוצרים שונים, גם אם הם מכילים את אותו צמח. לדוגמה, מחקר שבדק 320 מותגים שונים של קוהוש שחור מצא שכמחציתם הכילו רכיבים נוספים שלא צוינו בתווית. שונות זו מקשה על השוואת תוצאות ממחקרים שונים ועל מתן המלצות קליניות אמינות.
סטנדרטיזציה של תמציות צמחים היא חיונית כדי להבטיח שכל מנה מכילה כמות אחידה ומדויקת של תרכובות פעילות. לדוגמה, תמציות ג'ינסנג רבות מוגדרות לפי אחוז הג'ינסנוסיידים שהן מכילות. באופן דומה, תמציות קמומיל עשויות להיות מתוקננות לפי תכולת האפיגנין. מוצרים לא סטנדרטיים עלולים להיות לא יעילים או בעלי פרופיל בטיחות בלתי צפוי.
בנוסף, בקרת איכות ובדיקות צד שלישי הן אמצעים חשובים להבטחת טוהר המוצר והיעדר מזהמים. היעדר בדיקות כאלו עלול להוביל לתוספים מזוהמים בחומרים פעילים אחרים, מתכות כבדות, חומרי הדברה או מינונים לא מדויקים של הרכיבים הצמחיים. זיהומים אלו עלולים לגרום לתופעות לוואי בלתי צפויות ואף מסוכנות, אשר ייוחסו בטעות לצמח עצמו ולא למקור הזיהום. מכיוון שהרגולציה הפדרלית על תוספי תזונה שונה מזו של תרופות, היצרנים אחראים להבטיח את בטיחות ודיוק התוויות של מוצריהם לפני השיווק. לכן, מומלץ למטופלים ולאנשי מקצוע לבחור מותגים המציגים אישורי בדיקות צד שלישי (כגון USP או NSF), המעידים על עמידה בתקני איכות וטוהר.
2.3 הערכת ראיות קליניות: ניסויים מבוקרים אקראיים (RCTs), סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות
הערכת היעילות והבטיחות של צמחי מרפא דורשת גישה מדעית קפדנית, תוך התבססות על ראיות קליניות איכותיות. ניסויים קליניים מבוקרים אקראיים (RCTs) נחשבים ל"תקן הזהב" במחקר קליני, שכן הם מפחיתים הטיות ומאפשרים להסיק מסקנות חזקות יותר לגבי קשר סיבתי בין הטיפול לתוצאה. אולם, רבים מהמחקרים על צמחי מרפא הם קטנים, בעלי חסרונות מתודולוגיים (כגון חוסר סמיות או הקצאה לא מספקת), או מציגים תוצאות סותרות.
סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות מסכמות את הראיות ממחקרים מרובים, ומספקות תמונה רחבה יותר של היעילות והבטיחות. עם זאת, איכות המסקנות של סקירות אלו תלויה באופן ישיר באיכות המחקרים הנכללים בהן. רמת הוודאות של הראיות (CoE) עבור צמחי מרפא רבים עדיין נמוכה, מה שמצביע על כך שהמסקנות אינן חזקות מספיק כדי לבסס המלצות קליניות גורפות.
גורם משמעותי נוסף בהערכת צמחי מרפא הוא אפקט הפלצבו. מחקרים רבים על תסמיני גיל המעבר מדווחים על אפקט פלצבו חזק, כאשר נשים רבות מדווחות על שיפור בתסמינים גם בקבוצת הפלצבו. אפקט זה עלול לטשטש את ההשפעה האמיתית של הטיפול הצמחי, ולהקשות על זיהוי יעילות פרמקולוגית אמיתית. עובדה זו מדגישה את הצורך בניסויים מבוקרים היטב, עם סמיות כפולה, כדי להבחין בין השפעה אמיתית של הצמח לבין תגובות לא ספציפיות.
סקירה מפורטת של צמחי מרפא נבחרים
3.1 ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra)
השפעה על תסמינים: ליקוריץ, הידוע גם כ"שוש קירח", שימש באופן היסטורי לטיפול בבעיות במערכת העיכול, אך נחקר גם בהקשר של תסמיני גיל המעבר. מחקרים קליניים הראו כי ליקוריץ עשוי להקל על גלי חום, הן בתדירות והן בחומרה. במחקר אחד, נצפתה ירידה משמעותית בתדירות ובחומרת גלי החום בקבוצת הליקוריץ בהשוואה לפלצבו, והשפעה זו נשמרה למשך שבועיים לאחר הפסקת הטיפול.
מנגנון פעולה: הפעילות המיוחסת לליקוריץ בהקלה על תסמיני גיל המעבר קשורה בעיקר לפיטואסטרוגנים שהוא מכיל, כגון גלברידין (glabridin). גלברידין הוא איזופלבון עיקרי המפעיל קולטני אסטרוגן (ER-α) ומגלה פעילות אסטרוגנית תלוית מינון, בדומה לאסטרדיול הטבעי.תרכובות נוספות בליקוריץ, כמו ליקיריטיגנין (liquiritigenin) ואיזוליקיריטיגנין (isoliquiritigenin), נקשרות באופן סלקטיבי לקולטני אסטרוגן מסוג ERβ. קשירה סלקטיבית ל-ERβ נחשבת כבעלת פוטנציאל להקל על תסמיני גיל המעבר עם פחות תופעות לוואי הקשורות להפעלת ERα, כגון סיכון לסרטן שד. ליקוריץ מותסס (Monascus-fermented licorice) הראה פעילות קשירה גבוהה יותר ל-ERβ בהשוואה לליקוריץ לא מותסס, מה שמצביע על פוטנציאל משופר בהקלה על תסמינים עם פרופיל בטיחות טוב יותר.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: מינונים יומיים של שורש ליקוריץ ששימשו במחקרים נעו בין 760 מ"ג ל-15 גרם. במחקר ספציפי על גלי חום, נשים נטלו 3 כמוסות יומיות, כל אחת הכילה 330 מ"ג תמצית ליקוריץ, למשך 8 שבועות.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: במינונים נמוכים או בצריכה רגילה, תופעות לוואי מעטות. אולם, צריכה מופרזת של ליקוריץ, במיוחד של החומצה הגליציריזינית (GA), עלולה לגרום ליתר לחץ דם ולהיפוקלמיה (רמות אשלגן נמוכות בדם). מנגנון זה קשור לעיכוב אנזים 11β-hydroxysteroid dehydrogenase, המוביל לעלייה ברמות מינרלוקורטיקואידים ולפסאודו-אלדוסטרוניזם. תופעות לוואי נוספות כוללות בצקות, עלייה ברמות נתרן, כאבי ראש, עייפות, חולשת גפיים, ובמקרים נדירים נזק לכליות.
- התוויות נגד: יש להימנע משימוש בליקוריץ במהלך הריון עקב פעילותו האסטרוגנית והחשש להשפעות הפלה. אין מספיק נתונים לגבי בטיחות בהנקה. התוויות נגד נוספות כוללות סרטן שד, הפרעות כבד כולסטטיות, שחמת, אי ספיקת לב, סוכרת, אנדומטריוזיס, מצבים רגישים להורמונים, יתר לחץ דם, היפוקלמיה קיימת, אי ספיקת כליות חמורה ופיברואידים ברחם.
- אינטראקציות תרופתיות: ליקוריץ עלול להפחית את רמות האשלגן, מה שמגביר את תופעות הלוואי של דיגוקסין ומשתנים משמרי אשלגן.הוא עלול להגביר לחץ דם, ובכך להפחית את יעילות תרופות נגד יתר לחץ דם. ליקוריץ עשוי לשנות את רמות הורמונים ולהפחית את יעילות תרופות אסטרוגניות. הוא גם עלול להשפיע על מטבוליזם של תרופות רבות המפורקות על ידי אנזימי ציטוכרום P450 (CYP) כגון CYP2B6, CYP2C9, CYP3A4, CYP2C19, CYP2C8, וכן להשפיע על תרופות המועברות על ידי P-glycoprotein. הוא עלול להפחית את יעילות וורפרין (נוגד קרישה) , ציספלטין (תרופה כימותרפית) , ופאקליטקסל (תרופה כימותרפית). שימוש ארוך טווח (מעל 4-6 שבועות) או במינונים גבוהים אינו מומלץ.
ההשפעות המורכבות של ליקוריץ על איזון אלקטרוליטים ומטבוליזם תרופתי, למרות מקורו "הטבעי", מדגישות כי צמחי מרפא אינם בהכרח נטולי סיכונים. הפוטנציאל להקל על גלי חום באמצעות פעילות פיטואסטרוגנית קיים, אך הוא מלווה בסיכון גבוה לתופעות לוואי מערכתיות ואינטראקציות תרופתיות משמעותיות, המחייבות פיקוח רפואי קפדני, במיוחד אצל מטופלים הנוטלים תרופות רבות או בעלי מצבים רפואיים קיימים.
איכות הראיות המדעיות: קיימות עדויות קליניות המצביעות על יעילות בהקלה על גלי חום. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לבסס את יעילותו ובטיחותו לטווח ארוך.
3.2 קצח (Nigella sativa)
השפעה על תסמינים: קצח, הידוע גם כ"שומשום שחור" או "Black Seed", נחקר בהקשר של תסמיני גיל המעבר. הוא הראה פוטנציאל בשיפור תפקוד מיני לקוי (FSD) הכולל חשק, עוררות, סיכוך, אורגזמה וכאב. בנוסף, דווח כי קצח עשוי להקל על גלי חום, הפרעות שינה, יובש בנרתיק ושינויים במצב הרוח אצל נשים מבוגרות. מחקרים הראו גם כי תמצית זרעי קצח הגבירה באופן משמעותי את רמות האסטרדיול ואת אינדקס בגרות נרתיקי (VMI) בנשים בגיל המעבר.
מנגנון פעולה: לקצח יש השפעות דמויות אסטרוגן, נוגדות חמצון ונוגדות דלקת. תרכובתו הפעילה העיקרית היא תימוקינון (thymoquinone), המהווה 30%-48% מהתרכובות הפעילות. תימוקינון ותמציות קצח הראו יכולת לעכב ציטוקינים דלקתיים כמו אינטרלוקין-1 ו-6, וכן את גורם השעתוק NF-κB. תכונותיו הפיטואסטרוגניות והנוגדות חמצון עשויות לסייע בוויסות חוסר איזון הורמונלי ובהפחתת תסמיני גיל המעבר.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית:
- לטיפול ב-FSD: כפית אחת (2.5-3 גרם) של קצח טחון מעורבב עם דבש, פעמיים ביום, יחד עם יישום מקומי של 7 טיפות שמן קצח/שמן זית על איברי המין החיצוניים והשליש החיצוני של הנרתיק, כל לילה למשך חודש.
- להעלאת אסטרדיול ו-VMI: תמצית זרעי קצח במינונים של 910 מ"ג/יום או 1,365 מ"ג/יום, ניתנה למשך 8 שבועות והגבירה משמעותית את רמות האסטרדיול וה-VMI בנשים בגיל המעבר.
- מחקרים אחרים השתמשו ב-1 גרם/יום של אבקת קצח לשיפור פרמטרים ביוכימיים כמו פרופיל שומנים ורמות גלוקוז בדם.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: תופעות לוואי נפוצות כוללות בחילות , הקאות, נפיחות בבטן, כאבי בטן, יובש באף ופריחה. תופעות לוואי חמורות יותר, אם כי נדירות, כוללות תגובות אלרגיות, היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות בדם), אנזימי כבד מוגברים, ירידה בתפקוד כליות ודימום.
- התוויות נגד: הריון , ניתוח קרוב (עקב סיכון מוגבר לדימום) , טיפול נוגד קרישה או סיכון גבוה לדימום , מחלת כליות מתקדמת, מחלת כבד מתקדמת, סיכון להיפוגליקמיה או תת לחץ דם.
- אינטראקציות תרופתיות: קצח עלול להגביר את הסיכון להיפוגליקמיה בשילוב עם תרופות לסוכרת. הוא עלול לגרום לתת לחץ דם בשילוב עם תרופות נגד יתר לחץ דם. קיים סיכון מוגבר לדימום בשילוב עם נוגדי קרישה/נוגדי טסיות (כולל וורפרין וקלופידוגרל). קצח עלול להגביר את פעילות מערכת החיסון, ובכך להפחית את יעילותן של תרופות מדכאות חיסון. הוא עשוי לגרום לנמנום בשילוב עם תרופות הרגעה. קצח עלול להפחית את רמות ציקלוספורין וסילדנפיל (ויאגרה) בדם. בנוסף, הוא עלול להשפיע על מטבוליזם של תרופות המפורקות על ידי אנזימי CYP3A4 ו-CYP2D6, מה שמעלה חשש לאינטראקציות עם מגוון רחב של תרופות.
הפעילות המרובה של קצח, המיוחסת בעיקר לתימוקינון, מעניקה לו פוטנציאל טיפולי רחב, אך גם מעלה את הסיכון לאינטראקציות תרופתיות מורכבות ולמגוון רחב של תופעות לוואי. מורכבות זו מחייבת זהירות רבה והתייעצות עם גורם רפואי, במיוחד עבור מטופלים הנוטלים תרופות מרובות או בעלי מצבים רפואיים קיימים.
איכות הראיות המדעיות: קיימות עדויות מבטיחות ממחקרים קליניים קטנים לגבי שיפור בתפקוד מיני ורמות אסטרדיול. עם זאת, מחקרים על בריאות העצם הראו תוצאות לא עקביות בבני אדם. נדרשים מחקרים נוספים, ארוכי טווח ועם גודל מדגם גדול יותר, כדי לבסס את יעילותו ובטיחותו באופן מובהק.
3.3 תלתן אדום (Trifolium pratense)
השפעה על תסמינים: תלתן אדום מכיל פיטואסטרוגנים, תרכובות הדומות להורמון אסטרוגן. הוא נחקר רבות להקלה על תסמיני גיל המעבר, עצמות חלשות ושבריריות, וכאבי שד. סקירה של ניסויים קליניים בבני אדם דיווחה כי איזופלבונים מתלתן אדום במינון של 80 מ"ג ליום עשויים להקל על גלי חום וכאב, ולשפר באופן משמעותי את מצב הרוח והתסמינים הקוגניטיביים. מחקרים אחרים הראו הפחתה משמעותית בגלי חום בהשוואה לפלצבו תוך חודש. עם זאת, קיימות ראיות סותרות, ומספר סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות הגיעו למסקנה כי לתלתן אדום יש השפעה מינימלית או ללא השפעה משמעותית על תסמיני גיל המעבר, במיוחד גלי חום.
מנגנון פעולה: האיזופלבונים העיקריים בתלתן אדום – ג'ניסטאין, דאידזאין ופורמונונטין – דומים במבנה ל-17β-אסטרדיול ונקשרים לקולטני אסטרוגן α ו-β. הם פועלים כמודולטורים סלקטיביים של קולטני אסטרוגן (SERMs), כלומר, יכולים לפעול כאגוניסטים או אנטגוניסטים בהתאם לסוג הרקמה ולרמה ההורמונלית. תלתן אדום עשוי לתרום לשמירה על בריאות השד, הלב והעצמות. תמצית תלתן אדום מותססת הראתה שיפור בזמינות הביולוגית של איזופלבונים והפחתה בדלקת כלי דם בנשים לאחר גיל המעבר.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: תלתן אדום שימש לרוב במינונים של 40-80 מ"ג איזופלבונים ליום דרך הפה, למשך עד שנה. מחקרים קליניים הראו יעילות במינון של 80 מ"ג איזופלבונים ליום.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: תלתן אדום נסבל היטב בדרך כלל, אך עלול לגרום לכאבי שרירים, בחילות ודימום וגינלי (כתמים) אצל חלק מהאנשים.תופעות לוואי קלות נוספות כוללות כאבי ראש ופריחה.
- התוויות נגד: תלתן אדום אסור לשימוש במצבים הורמונליים, במיוחד סרטן שד תלוי אסטרוגן (או סיכון לו). יש להימנע משימוש בו במהלך הריון והנקה. הוא אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 12.
- אינטראקציות תרופתיות: תלתן אדום עלול להפחית את יעילותן של תרופות אסטרוגניות וטמוקסיפן. הוא עלול להגביר את רמות מתוטרקסט. תלתן אדום עשוי להאט את קרישת הדם, ובכך להגביר את הסיכון לחבלות ודימומים בשילוב עם נוגדי קרישה/נוגדי טסיות. הוא עלול לשנות את קצב פירוק תרופות מסוימות על ידי אנזימי כבד (CYP1A2, CYP2C19, CYP2C9, CYP3A4).
הפער בין המנגנון התיאורטי של פיטואסטרוגנים בתלתן אדום לבין היעילות הקלינית הלא עקבית שלו מדגיש את מורכבות ההשפעות של תרכובות צמחיות בגוף האדם. למרות הדמיון המבני לאסטרוגן והקשירה לקולטני אסטרוגן, היעילות הקלינית אינה תמיד מתורגמת כצפוי, מה שעשוי לנבוע מהבדלים פרטניים במטבוליזם, פרופילי קשירה ספציפיים או פעילות אסטרוגנית חלשה יחסית.
איכות הראיות המדעיות: הראיות ליעילות תלתן אדום בתסמיני גיל המעבר אינן עקביות. סקירות רבות מצביעות על השפעה מינימלית או ללא השפעה על גלי חום. מחקרים רבים היו באיכות נמוכה או בעלי גודל מדגם קטן, מה שמגביל את יכולת הסקת המסקנות.
3.4 קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa)
השפעה על תסמינים: קוהוש שחור (Black Cohosh) הוא צמח רב שנתי המשמש לטיפול בתסמיני גיל המעבר. הוא נחקר להקלה על גלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה, כאבי ראש, שינויים במצב הרוח וגינליות יבשה. הצמח אף הומלץ לטיפול בתסמינים וזומוטוריים אצל חולות סרטן שד.מחקרים מסוימים הראו שיפור משמעותי בתסמיני גיל המעבר הכוללים תסמינים וזומוטוריים, פסיכיאטריים, פיזיים ומיניים, לאחר 4 ו-8 שבועות של טיפול.
מנגנון פעולה: המנגנון המדויק של קוהוש שחור אינו ידוע באופן מלא, אך הראיות מצביעות על השפעה מרכזית דרך שינויים במסלולי הסרוטונין, ולאו דווקא דרך פעילות אסטרוגנית ישירה. קוהוש שחור נקשר לקולטני סרוטונין 5-HT7 ו-5-HT1A, המעורבים בוויסות טמפרטורת הגוף. כמו כן, הוא עשוי להפחית אפופטוזיס של תאים ולהפחית נפיחות מיטוכונדריאלית. קיימת גם השערה לפעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: מינונים טיפוסיים של תמצית קוהוש שחור נעים בין 6.5 ל-160 מ"ג ליום. מחקר אקראי משנת 2006 השתמש ב-160 מ"ג/יום של תמצית אתנולית המכילה 2.5% טריטרפן גליקוזידים למשך 12 חודשים, ולא דווחו תופעות לוואי משמעותיות. המינון המומלץ נע בדרך כלל בין 20 ל-80 מ"ג ליום.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: תופעות לוואי נדירות בדרך כלל. הנפוצות ביותר הן תלונות שריר-שלד, דימום רחמי, כאבי שד , ותופעות לוואי במערכת העיכול (כגון בחילות, הקאות ופריחה). דווחו מקרים של נזק לכבד, כולל אנזימי כבד מוגברים ואי ספיקת כבד, אם כי לא הוכח קשר סיבתי ישיר בכל המקרים.
- התוויות נגד: קוהוש שחור אינו מומלץ בהריון והנקה. יש להימנע משימוש בו במצבים רגישים להורמונים כגון סרטן שד, סרטן רירית הרחם, הפרעות טרומבואמבוליות, דימום וגינלי לא מאובחן, אנדומטריוזיס ופיברואידים. הוא גם אסור לשימוש במחלת כבד , אלרגיה לאספירין או הפרעות התקפים.
- אינטראקציות תרופתיות: קוהוש שחור עלול להפחית את יעילותן של תרופות כימותרפיות כמו טמוקסיפן ואירינוטקאן. הוא עלול להגביר רעילות כבדית בשילוב עם תרופות אחרות הפוגעות בכבד (כגון אצטמינופן).
איכות הראיות המדעיות: הראיות ליעילות קוהוש שחור בהקלה על תסמיני גיל המעבר הן סותרות. בעוד שמטא-אנליזות מסוימות מצאו שיפור משמעותי בתסמינים וזומוטוריים ובכלל תסמיני גיל המעבר , מחקרים אחרים, כולל מחקרים ממומנים על ידי ה-NIH, לא מצאו הבדל משמעותי בין קוהוש שחור לפלצבו. חוסר העקביות בתוצאות מיוחס לשונות בפורמולציות, מינונים, שיטות הערכה ואיכות המחקרים. לדוגמה, מחקרים מסוימים מצאו שקוהוש שחור אינו משפר חרדה או תפקוד קוגניטיבי.
הסבר אפשרי לחוסר העקביות בראיות נובע מכך שתוספי קוהוש שחור אינם סטנדרטיים באופן אחיד, מה שמוביל לשונות בתוכן החומרים הפעילים בין מוצרים שונים. בנוסף, אפקט הפלצבו החזק בתסמיני גיל המעבר עלול להקשות על זיהוי השפעה אמיתית של הטיפול. למרות זאת, קוהוש שחור נחשב בדרך כלל לבטוח בשימוש קצר טווח, אך חששות לגבי נזק לכבד מחייבים זהירות.
3.5 מאקה (Lepidium meyenii)
השפעה על תסמינים: מאקה, צמח ממשפחת המצליבים הגדל בהרי האנדים, נחקר בשל תכונותיו הקשורות לפוריות, חשק מיני ואנרגיה. בהקשר של גיל המעבר, מחקרים קטנים הראו כי מאקה עשויה להפחית תסמינים פסיכולוגיים, כולל דיכאון וחרדה, ולשפר תפקוד מיני בנשים לאחר גיל המעבר.הוא גם עשוי לסייע בהקלה על גלי חום, הזעות לילה והפרעות שינה.
מנגנון פעולה: המנגנון המדויק של מאקה אינו מובן במלואו. תיאוריה מרכזית היא שמאקה אינו משפיע ישירות על רמות הורמונים בדם (כמו אסטרדיול, FSH או LH) , אלא פועל על ידי תמיכה בוויסות ציר ההיפותלמוס- יותרת המוח-אדרנל (HPA axis) ובלוטות נוספות כמו השחלות והתריס. מאקה משחרר חומרים המורים לבלוטת יותרת המוח לייצר את הכמות הנכונה של הורמונים, ובכך מסייע בשמירה על איזון הורמונלי. הוא גם עשוי להפחית את הפרשת קורטיזול בתגובה ללחץ, ובכך למנוע חוסר איזון הורמונלי. מאקה מכיל פלבנואידים, תרכובות שעשויות לשפר את מצב הרוח.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: מינונים של מאקה ששימשו במחקרים בבני אדם נעים בדרך כלל בין 1.5 ל-3.5 גרם ליום, למשך 6-16 שבועות.במחקר קטן, 3.5 גרם ליום למשך 6 שבועות הפחיתו תסמינים פסיכולוגיים ותפקוד מיני לקוי בנשים.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: מאקה נחשב בדרך כלל לבטוח ובעל רעילות נמוכה. לא קיימות עדויות לתופעות לוואי משמעותיות במינונים נפוצים.
- התוויות נגד: חולים עם מצבי בלוטת התריס צריכים להימנע ממאקה, מכיוון שגלוקוזינולטים במינון גבוה בשילוב עם תזונה דלה ביוד עלולים לגרום לזפק (גויטר). יש להימנע משימוש בהריון והנקה עקב חוסר נתונים לגבי בטיחות ויעילות. מאקה עלול לקיים אינטראקציות עם מצבים רגישים להורמונים, כגון סרטן שד, סרטן רחם, סרטן שחלות, אנדומטריוזיס או פיברואידים ברחם, מכיוון שתמציות מאקה עשויות לפעול כאסטרוגן.
- אינטראקציות תרופתיות: אינטראקציות תרופתיות אינן מתועדות היטב.
איכות הראיות המדעיות: המחקרים הקליניים על מאקה הם בעיקר קטנים וממוקדים בתפקוד מיני ותסמינים פסיכולוגיים. למרות תוצאות מבטיחות, יש צורך במחקר נוסף, גדול ומבוקר יותר, כדי לאשר את יעילותו ובטיחותו לטווח ארוך.
3.6 ג'ינסנג (Panax ginseng)
השפעה על תסמינים: ג'ינסנג, ובפרט ג'ינסנג קוריאני אדום (KRG), נחקר כ"אדפטוגן" בעל פוטנציאל להגביר את עמידות הגוף ללחץ. בהקשר של גיל המעבר, סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מצאו כי ג'ינסנג עשוי להפחית תסמיני גיל המעבר וגלי חום, ולשפר את איכות החיים. עם זאת, אותה סקירה לא מצאה הבדלים משמעותיים בתפקוד מיני, רמות הורמונים או עובי רירית הרחם. סקירה אחרת ציינה כי הראיות ליעילות ג'ינסנג בתסמיני גיל המעבר מוגבלות וסותרות.
מנגנון פעולה: ג'ינסנג מכיל תרכובות פעילות הנקראות ג'ינסנוסיידים (ginsenosides) או פנקסוסידים (panaxosides). ג'ינסנג נחשב לאדפטוגן, כלומר הוא מסייע לגוף להסתגל ללחץ פיזי, סביבתי ורגשי. מנגנון פעולה זה עשוי לתרום לשיפור תסמינים כמו עייפות, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח, הנפוצים בגיל המעבר.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: מינונים יומיים של תמצית ג'ינסנג נעים בדרך כלל בין 200 ל-400 מ"ג, כאשר מינון של 400 מ"ג הראה יתרונות קוגניטיביים בולטים יותר. מינונים אלו מתייחסים לתמציות ג'ינסנג סטנדרטיות המכילות 4%-10% ג'ינסנוסיידים. עבור שיפור בתפקוד מיני, מינון של 3 גרם ליום של תמצית ג'ינסנג קוריאני אדום, מחולק לשלוש מנות, נפוץ במחקרים.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא הפרעות שינה. תופעות לוואי נדירות יותר כוללות פריחה חמורה, נזק לכבד ותגובות אלרגיות חמורות. שימוש ארוך טווח (מעל 6 חודשים) נחשב כעלול להיות לא בטוח, כיוון שלג'ינסנג עשויות להיות השפעות דמויות הורמון שעלולות להזיק.
- התוויות נגד: הריון (עלול לגרום למומים מולדים בבעלי חיים) והנקה. ילדים ותינוקות (נקשר להרעלות קטלניות ביילודים). מחלות אוטו-אימוניות (כגון טרשת נפוצה, זאבת, דלקת מפרקים שגרונית) מכיוון שג'ינסנג עלול להגביר את פעילות מערכת החיסון. הפרעות דימום (עלול להפריע לקרישת דם). מצבי לב (עלול להשפיע על קצב לב ולחץ דם). מצבים רגישים להורמונים (כגון סרטן שד, רחם, שחלות, אנדומטריוזיס, פיברואידים ברחם) מכיוון שג'ינסנג מכיל ג'ינסנוסיידים שיכולים לפעול כאסטרוגן. הפרעות שינה (אינסומניה). סכיזופרניה (מינונים גבוהים נקשרו לבעיות שינה ועצבנות).
- אינטראקציות תרופתיות: ג'ינסנג עלול להגביר סיכון לתופעות לוואי בשילוב עם קפאין ותרופות ממריצות. הוא עלול להפחית את רמות הסוכר בדם, ולכן דורש ניטור קפדני בשילוב עם תרופות לסוכרת ואינסולין. ג'ינסנג עלול להפחית את יעילותן של תרופות מדכאות חיסון.הוא עלול להפריע לקרישת דם ולהגביר סיכון לדימום בשילוב עם נוגדי קרישה/נוגדי טסיות (כולל וורפרין). ג'ינסנג עלול לקיים אינטראקציות עם תרופות נוגדות דיכאון (MAOIs) ועלול להשפיע על מטבוליזם של תרופות המפורקות על ידי אנזימי CYP2D6 ו-CYP1A1.
איכות הראיות המדעיות: סקירות שיטתיות מצביעות על השפעות חיוביות של ג'ינסנג בהפחתת תסמיני גיל המעבר וגלי חום ושיפור איכות החיים.עם זאת, רמת הוודאות של ראיות אלו נחשבת נמוכה, בעיקר עקב מספר קטן של מחקרים, הטיה גבוהה במחקרים הקיימים וחוסר שקיפות בעיצוב המחקר ובדיווח. המינון האופטימלי של ג'ינסנג אינו ידוע.
3.7 זרעי פשתן (Linum usitatissimum)
השפעה על תסמינים: זרעי פשתן הם מקור עשיר לסיבים תזונתיים, חומצות שומן אומגה-3 (במיוחד חומצה אלפא-לינולנית) ופיטואסטרוגנים הנקראים ליגננים. באופן מסורתי, זרעי פשתן שימשו לטיפול בתסמיני גיל המעבר. מחקרים הראו כי אבקת זרעי פשתן הפחיתה באופן משמעותי יובש בנרתיק, גלי חום, כאבי עצמות והזעות לילה בנשים בגיל המעבר. מחקר אחר מצא כי זרעי פשתן עשויים להפחית את חומרת גלי החום, אך לא את תדירותם או משכם. עם זאת, קיימות ראיות סותרות לגבי יעילותם בהקלה על גלי חום.
מנגנון פעולה: הליגננים בזרעי פשתן נחשבים כבעלי השפעות אגוניסטיות ואנטגוניסטיות לאסטרוגן, וכן תכונות נוגדות חמצון. הם נחשבים כפיטואסטרוגנים שיכולים להשפיע על תסמיני גיל המעבר על ידי הגברת רמות אסטרוגן ושינוי האיזון ההורמונלי.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: מינונים של זרעי פשתן (שלמים או טחונים) ששימשו במחקרים קליניים נעו בין 5 ל-50 גרם ליום, או 4 עד 60 מ"ל שמן פשתן ליום. מינון של 1000 מ"ג אבקת פשתן פעמיים ביום למשך שישה שבועות הראה יעילות בהפחתת תסמינים. מחקר אחר השתמש ב-40 גרם זרעי פשתן (400 מ"ג ליגננים) ביום, מחולקים לשתי מנות, והראה ירידה ממוצעת של 57% בציוני גלי החום.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: זרעי פשתן נחשבים בטוחים בדרך כלל ברוב המבוגרים. תופעות לוואי נפוצות כוללות נפיחות, גזים, כאבי בטן ובחילות.מינונים גבוהים יותר עלולים לגרום ליותר תופעות לוואי.
- התוויות נגד: הריון והנקה. אלרגיה ידועה לזרעי פשתן. אין לצרוך זרעי פשתן חיים או לא בשלים, מכיוון שהם עלולים להיות רעילים.
- אינטראקציות תרופתיות: זרעי פשתן עלולים להפחית את רמות הסוכר בדם, ולכן דורשים ניטור קפדני בשילוב עם תרופות לסוכרת. הם עשויים להאט את קרישת הדם, ובכך להגביר את הסיכון לחבלות ודימומים בשילוב עם נוגדי קרישה/נוגדי טסיות. זרעי פשתן עלולים לפעול כאסטרוגן ולהפריע ליעילותן של תרופות הורמונליות (כגון גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונלי חלופי). אנטיביוטיקה עלולה לשנות את יצירת הליגננים מזרעי פשתן במעי, ובכך לשנות את השפעותיהם.
איכות הראיות המדעיות: הראיות ליעילות זרעי פשתן בתסמיני גיל המעבר הן מעורבות וסותרות. בעוד שמחקרים מסוימים מראים יתרונות בהפחתת יובש בנרתיק, גלי חום והזעות לילה , מחקרים אחרים לא מצאו השפעה משמעותית על גלי חום.
3.8 קמומיל גרמני (Matricaria recutita)
השפעה על תסמינים: קמומיל גרמני הוא צמח מרפא נפוץ, הידוע בתכונותיו המרגיעות. הוא נחקר להקלה על חרדה, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח, תסמינים הנפוצים בגיל המעבר. מחקרים הראו כי קמומיל עשוי לשפר את איכות השינה ולהפחית תסמיני חרדה כללית. במחקר קליני משולש סמיות, קמומיל הפחית משמעותית תסמיני גיל המעבר הכוללים תסמינים וזומוטוריים, פסיכולוגיים, מוטוריים ואורולוגיים.
מנגנון פעולה: קמומיל גרמני מכיל תרכובות פעילות רבות, כולל טרפנואידים (כמו α-ביסבולול וכמאזולן) ופלבנואידים (כמו אפיגנין, קוורצטין ופטולטין). אפיגנין, אחד המרכיבים העיקריים, הראה תכונות נוגדות חרדה במחקרי מעבדה ונחשב למרכיב חשוב בתרומתו של קמומיל כעזר שינה, על ידי קשירה לקולטני בנזודיאזפינים במוח הגורמת להשפעות מדכאות מערכת עצבים מרכזית. כמאזולן וקוורצטין מציגים פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת. תמציות קמומיל מציגות גם מגוון של פעילויות אסטרוגניות ואנטי-אסטרוגניות, התלויות בשיטת המיצוי וברקמת המטרה הספציפית.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: תמצית קמומיל גרמני שימשה לרוב במינונים של 220-1500 מ"ג ליום דרך הפה למשך עד 26 שבועות. כמוסות קמומיל במינון 100 מ"ג (עם 1.2% אפיגנין), ארבע פעמים ביום, שימשו במחקר קליני למשך 12 שבועות להקלה על תסמיני גיל המעבר.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: קמומיל נחשב בדרך כלל לבטוח בשימוש קצר טווח. תופעות לוואי אפשריות כוללות תגובות עור אלרגיות, גירוי בעיניים (במריחה קרובה לעיניים) , וכן פצעים בפה, כתמי עור וגרד. תגובות רגישות יתר חמורות יותר, כולל אנפילקסיס ודלקת עור ממגע, תוארו.
- התוויות נגד: רגישות יתר לאלרגנים ממשפחת המורכבים (Asteraceae/Compositae) כגון אמברוסיה, חרציות, ציפורני חתול וחינניות.הריון והנקה (אין מספיק מידע אמין). מצבים רגישים להורמונים כמו סרטן שד, רחם או שחלות, אנדומטריוזיס או פיברואידים ברחם, מכיוון שקמומיל עלול לפעול כאסטרוגן בגוף. ניתוח (עלול לקיים אינטראקציה עם הרדמה).
- אינטראקציות תרופתיות: קמומיל עלול להפחית את יעילותן של גלולות למניעת הריון ותרופות אסטרוגניות. הוא עשוי להגביר את השפעותיהן של תרופות נוגדות קרישה (כגון וורפרין) ותרופות הרגעה (כולל אלכוהול). קמומיל עלול לשנות את קצב פירוק תרופות המפורקות על ידי אנזימי כבד (CYP1A2).
איכות הראיות המדעיות: קיימות עדויות מבטיחות ממחקרים קליניים קטנים לגבי יעילות קמומיל בהקלה על תסמיני גיל המעבר, חרדה ושינה. עם זאת, חלק מהמחקרים היו קטנים או בעלי מגבלות מתודולוגיות. יש צורך במחקר נוסף כדי לבסס את יעילותו לטווח ארוך, לייעל את המינונים ולצמצם תופעות לוואי.
3.9 מרווה (Salvia officinalis)
השפעה על תסמינים: מרווה (Sage) שימשה באופן מסורתי לטיפול בהזעות יתר וגלי חום הקשורים לגיל המעבר, וכן להקלה על תסמינים נלווים ועייפות. מחקרים קליניים הראו כי תמצית מרווה עשויה לשפר תסמיני גיל המעבר, במיוחד גלי חום, הזעות לילה והפרעות שינה. מחקר אחד הראה ירידה משמעותית של 50% בתסמינים וזומוטוריים תוך 4 שבועות ו-64% תוך 8 שבועות. בנוסף, היא עשויה לשפר מצב רוח ותפקוד קוגניטיבי.
מנגנון פעולה: מרווה מכילה תרכובות ביו-אקטיביות רבות, כולל פוליפנולים ופלבנואידים. תרכובות אלו עשויות לתרום לפעילותה נוגדת החמצון והנוגדת דלקת. קיימות השערות למנגנוני פעולה שונים, כולל השפעות פיטואסטרוגניות חלשות של פלבנואידים מסוימים. מרווה גם עשויה לשנות את אופן השימוש של הגוף באינסולין וסוכר.
מינונים נפוצים ויעילות קלינית: תמצית מרווה נלקחה במינונים של 333 מ"ג או 100 מ"ג כמוסה יומית למשך 4 שבועות. מינון טיפוסי של עלה מרווה יבש תואר כ-4 עד 6 גרם ליום.
תופעות לוואי, התוויות נגד ואינטראקציות תרופתיות:
- תופעות לוואי: מרווה נחשבת בטוחה בשימוש קצר טווח במינונים רפואיים (עד חודשיים). אולם, במינונים גבוהים או בשימוש ממושך, מרווה עלולה להיות לא בטוחה. מינים מסוימים של מרווה, כולל מרווה רפואית (Salvia officinalis), מכילים תרכובת בשם תוג'ון (thujone), אשר במינונים גבוהים עלולה לגרום להתקפים ולנזק לכבד ולמערכת העצבים. תופעות לוואי נוספות כוללות יובש בפה, גירוי מקומי, כיליטיס וסטומטיטיס.
- התוויות נגד: הריון (תוג'ון עלול להזיק לעובר ולגרום להתכווצויות רחם) והנקה. מצבים רגישים להורמונים (כגון סרטן שד, רחם, שחלות, אנדומטריוזיס, פיברואידים ברחם) מכיוון שמינים מסוימים של מרווה עשויים לחקות את השפעות האסטרוגן. אפילפסיה (תוג'ון עלול לעורר התקפים). מחלת כליות.
- אינטראקציות תרופתיות: מרווה עלולה להפחית את רמות הסוכר בדם, ולכן דורשת ניטור קפדני בשילוב עם תרופות לסוכרת. היא עלולה להגביר את הסיכון להתקפים ולהפחית את יעילותן של תרופות נוגדות פרכוסים. מרווה עלולה לגרום לנמנום מוגבר בשילוב עם תרופות הרגעה. היא עשויה להפחית את יעילותן של תרופות אנטיכולינרגיות. מרווה עלולה להשפיע על קצב פירוק תרופות המפורקות על ידי אנזימי כבד (CYP2C19, CYP2C9).
איכות הראיות המדעיות: קיימות עדויות קליניות המצביעות על יעילות מרווה בהקלה על גלי חום ותסמיני גיל המעבר נלווים. עם זאת, חלק מהמחקרים הציגו תוצאות סותרות לגבי הפחתת תדירות גלי החום. נדרשים מחקרים נוספים, במיוחד עם תמציות נטולות תוג'ון, כדי לבסס את יעילותה ובטיחותה לטווח ארוך.
טבלה 1: סיכום צמחי מרפא נבחרים להקלה על תסמיני גיל המעבר – יעילות ומינונים
צמח מרפא (שם מדעי) | תסמינים עיקריים מטופלים | מנגנון פעולה עיקרי | מינונים נפוצים (טווח) | רמת הראיות הקליניות |
|---|---|---|---|---|
ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra) | גלי חום, הפרעות שינה | פיטואסטרוגני (ERα, ERβ) | 330 מ"ג תמצית x3/יום; 760 מ"ג – 15 גרם שורש/יום | בינונית (עדויות מבטיחות לגלי חום, צורך במחקר נוסף) |
קצח (Nigella sativa) | תפקוד מיני, גלי חום, יובש בנרתיק, מצב רוח, בריאות העצם | דמוי אסטרוגן, נוגד חמצון, נוגד דלקת | 910-1,365 מ"ג תמצית זרעים/יום; 2.5-3 גרם זרעים טחונים x2/יום | בינונית (עדויות מבטיחות, צורך במחקר נוסף) |
תלתן אדום (Trifolium pratense) | גלי חום, כאב, מצב רוח, קוגניציה | פיטואסטרוגני (איזופלבונים, SERMs) | 40-80 מ"ג איזופלבונים/יום | מעורבת (חלקית, לא עקבית, צורך במחקר איכותי) |
קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa) | גלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה, מצב רוח | סרוטונרגי, לא אסטרוגני | 20-160 מ"ג תמצית/יום | מעורבת (סותרת, צורך בסטנדרטיזציה ומחקר נוסף) |
מאקה (Lepidium meyenii) | תסמינים פסיכולוגיים, תפקוד מיני, אנרגיה | ויסות ציר HPA, איזון הורמונלי (לא ישיר) | 1.5-3.5 גרם אבקה/יום | נמוכה-בינונית (מחקרים קטנים, צורך במחקר נוסף) |
ג'ינסנג (Panax ginseng) | גלי חום, איכות חיים, עייפות | אדפטוגן, ג'ינסנוסיידים | 200-400 מ"ג תמצית/יום; 3 גרם KRG/יום (לליבידו) | נמוכה (עדויות חלשות, הטיה גבוהה, צורך במחקר מקיף) |
זרעי פשתן (Linum usitatissimum) | יובש בנרתיק, גלי חום, הזעות לילה, כאבי עצמות | פיטואסטרוגני (ליגננים) | 1-2 כפות טחונות/יום; 1000 מ"ג אבקה x2/יום | מעורבת (סותרת לגלי חום, מבטיחה ליובש בנרתיק, צורך במחקר נוסף) |
קמומיל גרמני (Matricaria recutita) | חרדה, שינה, מצב רוח, תסמינים וזומוטוריים | אפיגנין (קשירה לקולטני בנזודיאזפינים), נוגד דלקת | 220-1500 מ"ג תמצית/יום; 100 מ"ג כמוסה x4/יום | בינונית (עדויות מבטיחות לחרדה ושינה, צורך במחקר נוסף) |
מרווה (Salvia officinalis) | גלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה, קוגניציה | פוליפנולים, פלבנואידים, פיטואסטרוגני (חלש) | 100-600 מ"ג תמצית/יום; 4-6 גרם עלה/יום | בינונית (עדויות מבטיחות, צורך במחקר עם תמציות נטולות תוג'ון) |
טבלה 2: שיקולי בטיחות ואינטראקציות תרופתיות עבור צמחי מרפא נבחרים
צמח מרפא (שם מדעי) | תופעות לוואי נפוצות | התוויות נגד עיקריות | אינטראקציות תרופתיות עיקריות |
|---|---|---|---|
ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra) | יתר לחץ דם, היפוקלמיה, בצקות, כאבי ראש | הריון/הנקה, סרטן שד, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם, מחלות כבד/כליות, מצבים רגישים להורמונים | דיגוקסין, משתנים, תרופות ליתר לחץ דם, וורפרין, תרופות אסטרוגניות, תרופות כימותרפיות, תרופות המפורקות ע"י CYP |
קצח (Nigella sativa) | בחילות, הקאות, כאבי בטן, פריחה, היפוגליקמיה | הריון, ניתוח קרוב, הפרעות דימום, מחלות כבד/כליות מתקדמות, היפוגליקמיה/תת לחץ דם | תרופות לסוכרת, תרופות ליתר לחץ דם, נוגדי קרישה/טסיות, מדכאי חיסון, תרופות הרגעה, ציקלוספורין, סילדנפיל, תרופות המפורקות ע"י CYP |
תלתן אדום (Trifolium pratense) | כאבי שרירים, בחילות, דימום וגינלי, כאבי ראש | הריון/הנקה, סרטן שד תלוי אסטרוגן, מצבים הורמונליים | תרופות אסטרוגניות, טמוקסיפן, מתוטרקסט, נוגדי קרישה/טסיות, תרופות המפורקות ע"י CYP |
קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa) | הפרעות עיכול, כאבי שרירים, דימום רחמי, כאבי שד, נזק לכבד (נדיר) | הריון/הנקה, סרטן שד/רחם/שחלות, מחלות כבד, הפרעות קרישה, אפילפסיה, אלרגיה לאספירין | תרופות כימותרפיות (טמוקסיפן, אירינוטקאן), תרופות הפוגעות בכבד |
מאקה (Lepidium meyenii) | בדרך כלל נסבל היטב, בחילות (נדיר) | הריון/הנקה, מצבי בלוטת התריס, מצבים רגישים להורמונים | אינטראקציות לא מתועדות היטב |
ג'ינסנג (Panax ginseng) | הפרעות שינה, פריחה, נזק לכבד (נדיר), כאבי ראש | הריון/הנקה, ילדים, מחלות אוטו-אימוניות, הפרעות דימום, סרטן רגיש להורמונים, סכיזופרניה | קפאין, תרופות לסוכרת, אינסולין, מדכאי חיסון, נוגדי קרישה/טסיות, תרופות ממריצות, תרופות נוגדות דיכאון (MAOIs), תרופות המפורקות ע"י CYP |
זרעי פשתן (Linum usitatissimum) | נפיחות, גזים, כאבי בטן, בחילות | הריון/הנקה, אלרגיה, זרעים חיים/לא בשלים | תרופות לסוכרת, נוגדי קרישה/טסיות, תרופות הורמונליות, אנטיביוטיקה |
קמומיל גרמני (Matricaria recutita) | תגובות אלרגיות, גירוי בעור/עיניים, פצעים בפה | אלרגיה למשפחת המורכבים, הריון/הנקה, סרטן רגיש להורמונים, ניתוח קרוב | גלולות למניעת הריון, תרופות אסטרוגניות, נוגדי קרישה, תרופות הרגעה, תרופות המפורקות ע"י CYP |
מרווה (Salvia officinalis) | תוג'ון (רעילות עצבית, התקפים), יובש בפה, כאבי ראש | הריון/הנקה, אפילפסיה, מחלת כליות, סרטן רגיש להורמונים | תרופות לסוכרת, תרופות נוגדות פרכוסים, תרופות הרגעה, תרופות אנטיכולינרגיות, תרופות המפורקות ע"י CYP |
צמחי מרפא נוספים עם עדויות מוגבלות
בנוסף לצמחי המרפא שנסקרו בפירוט, קיימים מספר צמחים וחומרים טבעיים נוספים שנחקרו בהקשר של הקלה על תסמיני גיל המעבר, אך הראיות לגביהם מוגבלות, סותרות או דורשות מחקר נוסף:
- פרע מחורר (St. John's Wort – Hypericum perforatum): ידוע בעיקר בשימוש לטיפול בדיכאון קל עד בינוני. מחקרים מסוימים מציעים כי הוא עשוי להפחית תסמיני גיל המעבר, כולל גלי חום ודיכאון. עם זאת, הראיות לכך אינן חזקות. פרע מחורר עלול לגרום לתופעות לוואי כמו חרדה, סחרחורת, יובש בפה, כאבי ראש ורגישות לאור השמש. הוא ידוע באינטראקציות תרופתיות משמעותיות עם מגוון רחב של תרופות, כולל נוגדי דיכאון (סיכון לתסמונת סרוטונין), גלולות למניעת הריון, נוגדי קרישה (וורפרין), תרופות ל-HIV, ותרופות כימותרפיות.
- L-תיאנין (L-theanine): חומצת אמינו המצויה בתה ירוק ושחור, ידועה בתכונותיה המרגיעות. למרות שלא נחקרה ספציפית לתסמיני גיל המעבר, היא עשויה לסייע בהפחתת מתח, שיפור קוגניטיבי ושיפור איכות השינה. תופעות לוואי קלות כוללות כאבי ראש ונמנום. עלולה להוריד לחץ דם בשילוב עם תרופות ליתר לחץ דם.
- חומצות שומן אומגה-3 (Omega-3 fatty acids): שומנים בריאים המצויים בדגים ובמזונות מסוימים. הראיות ליעילותן בתסמיני גיל המעבר מעורבות. מחקרים מסוימים מציעים שהן עשויות לסייע בהזעות לילה, אך פחות בגלי חום ושינה. הן בעלות יתרונות בריאותיים כלליים, במיוחד לבריאות הלב וכלי הדם. תופעות לוואי קלות כוללות טעם לוואי, ריח רע מהפה ותסמינים במערכת העיכול. מינונים גבוהים עלולים לקיים אינטראקציה עם תרופות נוגדות קרישה.
- דונג קוואי (Dong Quai – Angelica sinensis): צמח המשמש ברפואה הסינית המסורתית לבעיות נשיות. יעילותו בתסמיני גיל המעבר אינה חד משמעית. בעוד שמוצרי קומבינציה המכילים דונג קוואי הראו הקלה בתסמינים , דונג קוואי לבדו לא הראה יעילות משמעותית. הוא עלול לגרום לרגישות לאור השמש, גזים ויתר לחץ דם. אסור בהריון, הנקה, ובמצבים רגישים להורמונים (כגון סרטן שד). עלול להגביר סיכון לדימום עם נוגדי קרישה (וורפרין).
- ולריאן (Valerian Root – Valeriana officinalis): צמח הידוע בתכונותיו המרגיעות והמרדימות. הוא משמש לטיפול בהפרעות שינה וחרדה. מחקר קטן הראה כי ולריאן הפחית את תדירות וחומרת גלי החום בנשים בגיל המעבר. תופעות לוואי קלות כוללות סחרחורת, נמנום, כאבי ראש ואי נוחות במערכת העיכול. עלול לגרום לתסמיני גמילה לאחר שימוש ממושך. עלול להגביר נמנום בשילוב עם אלכוהול ותרופות הרגעה.
- שיח אברהם מצוי (Chasteberry – Vitex agnus-castus): נחקר בעיקר לתסמונת קדם וסתית (PMS). מחקר ראשוני הציע כי הוא עשוי לסייע בתסמיני גיל המעבר, אך נדרש מחקר נוסף. תופעות לוואי קלות כוללות בחילות, כאבי בטן, שלשול וכאבי ראש. לא בטוח במצבים רגישים להורמונים (כגון סרטן שד, רחם, שחלות).
- שמן נר הלילה (Evening Primrose Oil – EPO): מכיל חומצות שומן אומגה-6. הראיות ליעילותו בהקלה על גלי חום סותרות.מחקרים מסוימים הראו הפחתה בחומרת גלי החום, אך לא בתדירותם או משכם. תופעות לוואי קלות כוללות כאבי בטן, בחילות וכאבי ראש.עלול להגביר סיכון לדימום עם נוגדי קרישה.
- איזופלבונים מסויה (Soy Isoflavones): פיטואסטרוגנים המצויים בפולי סויה. מחקרים מראים שהם עשויים להקל על תסמיני גיל המעבר, כולל גלי חום, הזעות לילה ושינויים במצב הרוח, וכן להשפיע לטובה על בריאות העצם. עם זאת, היעילות הקלינית שלהם שנויה במחלוקת, וקיימות תוצאות סותרות. תופעות לוואי נפוצות כוללות כאבי בטן ושלשולים.
- גינקו בילובה (Ginkgo Biloba): נחקר בעיקר לשיפור תפקוד קוגניטיבי. ישנן עדויות מוגבלות המצביעות על השפעה חיובית על תפקוד מיני בנשים לאחר גיל המעבר. מחקרים מסוימים הראו שיפור בזיכרון לא מילולי, תפקודים פרונטליים וקשב בנשים לאחר גיל המעבר.תופעות לוואי אפשריות כוללות כאבי ראש, אי נוחות במערכת העיכול ותגובות עור אלרגיות. עלול להגביר סיכון לדימום בשילוב עם נוגדי קרישה/טסיות.
- אזוב רפואי (Motherwort – Leonurus cardiaca): צמח בעל תכונות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון, המשמש באופן מסורתי לבעיות לב ורחם. ישנן עדויות מוגבלות המצביעות על פוטנציאל להקל על גלי חום, חרדה ובעיות שינה בגיל המעבר. עלול לגרום לשלשולים ואי נוחות בקיבה. אסור בהריון (עלול לגרות את הרחם). עלול להגביר נמנום עם תרופות הרגעה.
- רזברטרול (Resveratrol): נוגד חמצון המצוי בענבים, פירות יער ואגוזים. נחקר בשל תכונותיו נוגדות הדלקת, מגינות הלב והעצבים.במחקר ארוך טווח בנשים לאחר גיל המעבר, רזברטרול שיפר כאב כרוני, תסמינים סומטיים של גיל המעבר, תפקוד מחזור הדם ואיכות חיים.הוא עשוי לשפר צפיפות מינרלים בעצם. עם זאת, מחקרים אחרים לא מצאו השפעה על תפקוד קוגניטיבי או מטבוליזם. מינונים גבוהים (מעל 1 גרם/יום) עלולים לגרום לתסמינים במערכת העיכול. עלול להגביר סיכון לדימום עם נוגדי קרישה.
המלצות קליניות ושיקולים
4.1 הנחיות ארגוני בריאות מקצועיים לגבי תוספים צמחיים
ארגוני בריאות מקצועיים, כגון החברה הצפון אמריקאית לגיל המעבר (NAMS) והקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG), מציגים עמדה זהירה לגבי השימוש בתוספים צמחיים לטיפול בתסמיני גיל המעבר. בעוד שהם מכירים בכך שנשים רבות מעדיפות חלופות לא הורמונליות, הם מדגישים כי מרבית התכשירים הצמחיים והמוצרים הטבעיים הנמכרים ללא מרשם לא הוכחו כיעילים באופן חד משמעי בתסמינים וזומוטוריים (גלי חום והזעות לילה). NAMS אינה ממליצה על שימוש בקוהוש שחור בשל איכות הראיות הנמוכה התומכת בשימוש בו. ACOG מציינת כי תכשירים אלו לא נבדקו באופן קפדני וכי רק פורמולציות HRT מאושרות על ידי ה-FDA מומלצות.
ההמלצות הנוכחיות מדגישות כי טיפול הורמונלי חלופי (HRT) נותר הטיפול היעיל ביותר בתסמינים וזומוטוריים. עבור נשים שאינן יכולות או אינן מעוניינות ב-HRT, קיימות אפשרויות לא הורמונליות מאושרות על ידי ה-FDA, כגון פארוקסטין במינון נמוך, וכן תרופות אחרות כמו ונלפקסין, דסוונלפקסין, קלונידין וגבאפנטין, שהוכחו כיעילות יותר מפלצבו.
4.2 חשיבות התייעצות עם גורם רפואי מוסמך לפני תחילת כל טיפול צמחי
לאור המורכבות של צמחי המרפא, השונות במוצרים, והפוטנציאל לתופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות, חיוני להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך(רופא, רוקח או מטפל מוסמך) לפני תחילת כל טיפול צמחי. התייעצות זו מבטיחה שהבחירה בטיפול תהיה מושכלת, בטוחה ומותאמת למצב הבריאותי הספציפי של המטופלת, למחלות הרקע שלה ולתרופות שהיא נוטלת.
4.3 דגשים כלליים לגבי סיכונים, תופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות
- "טבעי" אינו "בטוח": תפיסה רווחת היא שצמחי מרפא בטוחים מעצם היותם "טבעיים". אולם, כפי שהודגש בסקירה זו, צמחי מרפא מכילים תרכובות ביו-אקטיביות חזקות שיכולות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, חלקן חמורות (כגון נזק לכבד עם קוהוש שחור, יתר לחץ דם והיפוקלמיה עם ליקוריץ, או סיכון להתקפים עם מרווה המכילה תוג'ון).
- התוויות נגד: צמחי מרפא רבים אסורים לשימוש במצבים רפואיים מסוימים, כגון הריון, הנקה, סרטן רגיש להורמונים (שד, רחם, שחלות), מחלות כבד או כליות, הפרעות קרישה, סוכרת, יתר לחץ דם, או מחלות אוטו-אימוניות.
- אינטראקציות תרופתיות: צמחי מרפא עלולים לקיים אינטראקציות עם תרופות מרשם, להגביר או להפחית את השפעתן, או להגביר את הסיכון לתופעות לוואי. אינטראקציות אלו יכולות להיות קריטיות, במיוחד עם תרופות בעלות טווח טיפולי צר (כגון וורפרין, דיגוקסין, תרופות לסוכרת, תרופות מדכאות חיסון ותרופות כימותרפיות).
4.4 הצורך במחקר עתידי מקיף ואיכותי
הסקירה הנוכחית מדגישה את הפערים המשמעותיים בידע המדעי לגבי צמחי מרפא רבים המשמשים לטיפול בתסמיני גיל המעבר. כדי לספק המלצות טיפוליות מבוססות ראיות, נדרשים מחקרים עתידיים מקיפים ואיכותיים:
- ניסויים קליניים מבוקרים אקראיים (RCTs) גדולים: יש צורך במחקרים עם גודל מדגם גדול מספיק, עיצוב מחקר שקוף, סמיות כפולה והקצאה נאותה, כדי להפחית הטיות ולקבוע יעילות ובטיחות באופן מובהק.
- סטנדרטיזציה של תמציות: מחקרים צריכים להשתמש בתמציות צמחיות סטנדרטיות ומתוקננות היטב, עם פירוט מדויק של הרכב החומרים הפעילים, כדי לאפשר שחזור והשוואה בין מחקרים.
- הערכת בטיחות לטווח ארוך: רוב המחקרים הקיימים הם קצרי טווח. יש צורך במחקרים ארוכי טווח כדי להעריך את הבטיחות והיעילות של צמחי מרפא בשימוש ממושך.
- מחקר על אינטראקציות תרופתיות: יש להשקיע מאמצים נוספים בחקר אינטראקציות פוטנציאליות בין צמחי מרפא לתרופות מרשם, במיוחד אלו הנפוצות בקרב נשים בגיל המעבר.
מסקנות
סקירה מדעית זו בחנה את הראיות הקליניות העדכניות לגבי טיפולים טבעיים מבוססי צמחים להקלה על תסמיני גיל המעבר. הממצאים מראים תמונה מורכבת: בעוד שצמחי מרפא מסוימים, כגון ליקוריץ, קצח וקוהוש שחור, הראו פוטנציאל מבטיח בהקלה על תסמינים ספציפיים כמו גלי חום, יובש בנרתיק ושינויים במצב הרוח, הראיות התומכות ביעילותם ובטיחותם לרוב אינן עקביות, באיכות נמוכה, או
