
חשד קליני לאנדומטריוזיס
החשד העיקרי בהימצאות אנדומטריוזיס עולה בשלב האנמנזה והבדיקה הפיזיקלית. השילוב של אנדומטריוזיס במשפחה (אם, אחיות), תלונות של כאבים עזים בזמן הדימום הווסתי, דימום מוגבר בזמן הווסת, כאבים בזמן קיום יחסים יחד עם תלונות רבות נוספות מעלה חשד ראשוני.
ממצאים בבדיקה כגון רחם במנח אחורי, מקובע ולא נייד, הימצאות מסה אגנית, גרגור בדוגלס ועיבוי ורגישות ברצועות הסאקרו-אוטריני מחזקים חשד קליני זה. בדיקת על-קול יכולה לעזור לקלינאי להגיע לאבחנה משוערת של מעורבת שחלתית של אנדומטריוזיס. ביצוע לפרוסקופיה ונטילת דגימות הכרחית על מנת להגיע לאבחנה סופית .
ניתן להגיע למצב זה ע"י הגברת המודעות למחלה, וכמובן ע"י הכרה מעמיקה עם תלונות המטופלת, עברה הרפואי, עברה המיילדותי, רצונה בפריון, טיפולים קודמים, והכרת התסמינים בעזרת שימוש בשאלון מפורט יחד עם בדיקה מדוקדקת.
במהלך הבירור יש צורך גם בהדמייה: יש לבצע בדיקת אולטראסונד בטני ונרתיקי ככלל, לעיתים יש צורך בהדמיה נוספת, MRI, ציסטוסקופיה, או קולונוסקופיה.
1. הגעה לאבחנה היסטולוגית, הגדרת דרגת החומרה, הגדרת מידת הפגיעה בפריון, הגדרת מעורבות איברים נוספים.
2. טיפול במקרים של כאב אגני עז שאינו מגיב למשככי כאבים ע"י כריתת מוקדים וצריבתם, הפרדת הידבקויות והסרת ציסטות שחלתיות (אנדומטריומה), בירור אי פריון וטיפול באי פריון על רקע אנדומטריוזיס.
3. במקרים של מוקדים המערבים איברים נוספים כדון שופכנים, שלפוחית השתן מעיים או מוקדים רקטו-וגינליים