מומי רחם – שאלות שכיחות

הידבקויות ברחם

הידבקויות תוך רחמיות הינן למעשה יצריה של רקמה צלקתית בחלל הרחם.
הידבקויות ברחם עשויות לחסום את פתח הצוואר ולגרום למיעוט דמם ווסתי, ולבעיות פוריות. הידבקויות ברחם הן בדרך כלל תוצאה של זיהום תוך רחמי או התערבות תוך רחמית קודמת, בעיקר גרידות לשם הפסקת הריון, הוצאת שיירי שליה או גרידות אבחנתיות.
במידה והמטופלת סובלת ממיעוט דמם ווסתי או בהיעדרו, קיים חשש שהפגיעה ברירית הרחם חמורה יותר.
למצב בו קיימות הידבקויות משמעותיות ברחם קוראים תסמונת על שם אשרמן.
 נוכחות הידבקויות ברחם קשורה לאי פריון והפלות חוזרות.
הסרת ההידבקויות ברחם מחייבת ביצוע ניתוח היסטרוסקופי.
האבחנה נעשית בהיסטרוסקופיה אבחנתית. בנוסף לסיבוכי הריון שהוזכרו, ישנה שכיחות גבוהה יותר לאחר הלידה של סיבוך, נדיר יחסית, בו השלייה נותרת נעוצה בדופן הרחם.

מום רחמי הינו מצב מולד אשר בדרך כלל נעדר תסמינים. על כן מרבית הנשים אינן מודעות כלל לפגם ברחמן. האבחנה של המום ברחם נעשית במהלך ברור רפואי בשל אי פריון, הפלות חוזרות או לידה מוקדמת.
לעתים מאובחן המום הרחמי באופן מקרי במהלך בדיקה שיגרתית או בעת ניתוח קיסרי. האבחנה נעשית על ידי הערכת מבנה חלל הרחם בעזרת בדיקת על-שמע (אולטראסאונד), צילום רחם או היסטרוסקופיה אבחנתית.
היווצרות מום ברחם נובעת בדרך כלל מהעובדה שהרחם נוצר משני חלקים נפרדים שמתחברים במהלך החיים העובריים. הפרעה כל שהיא בתהליך זה, כאשר העוברה עוד בבטן אימה, עלולה להוביל ליצירת רחם "כפול", כלומר רחם עם שני גופי רחם נפרדים. הפרעה קלה יותר עלולה לבוא לידי ביטוי בכך שחלל הרחם נותר חצוי במרכזו על ידי מחיצה.
 כאשר המחיצה עמוקה, מחולק החלל לשני "קרניים" שבקצה שלהן הפתח לחצוצרה. מום זה נקרא על כן רחם "דו-קרני." כאשר מחצית אחת של הרחם אינה מתפתחת נוצר רחם "חד-קרני" שמחובר רק לחצוצרה אחת.
 הסיבה להופעת מומים מלידה אינה ידועה, אם כי קיים כנראה קשר גנטי.
מכלל המומים הרחמיים, הימצאות מחיצה בחלל הרחם הינה המום השכיח ביותר, ושכיחותו מוערכת בכ- 2% מכלל הנשים. הקשר בין הימצאות מחיצה ברחם לאי פריון אינו ברור.
אך ללא ספק שכיחות ההפלות בשליש הראשון להריון גבוהה יותר בנוכחות מחיצה בחלל הרחם.
ברחם כפול או דו-קרני יש חלל רחם המוגבל בגודלו, ועל כן קשור לסיכון מוגבר לשורה ארוכה של סיבוכי הריון, כגון הפלות מאוחרות, לידות מוקדמות ומצגים לא תקינים של העובר, המעלים את שכיחות הלידות בניתוח קיסרי.

כאשר ניקבע כי המחיצה הינה עמוקה, ולאישה היסטוריה של סיבוכים במהלך ההריון, כמו הפלות חוזרות או לידה מוקדמת, מקובל להמליץ על הסרת בניתוח של המחיצה הרחמית.
פעולה זו נעשית בהיסטרוסקופיה ניתוחית, שמבוצעת במסגרת אישפוז יום ודורשת הרדמה כללית.
 אין כיום טיפול יעיל ובטוח לתיקון מומים נרחבים יותר, כמו רחם דו-קרני, רחם חד-קרני ורחם כפול.
במקרים אלה מציעים לאם לעבור מעקב הריון קפדני ביותר, ולעתים ממליצים על ביצוע קשירה של צוואר הרחם.

מום רחמי הינו מצב מולד אשר בדרך כלל נעדר תסמינים. על כן מרבית הנשים אינן מודעות כלל לפגם ברחמן. האבחנה של המום ברחם נעשית במהלך ברור רפואי בשל אי פריון, הפלות חוזרות או לידה מוקדמת. לעתים מאובחן המום הרחמי באופן מקרי במהלך בדיקה שיגרתית או בעת ניתוח קיסרי. האבחנה נעשית על ידי הערכת מבנה חלל הרחם בעזרת בדיקת על-שמע (אולטראסאונד), צילום רחם כאשר הבדיקה המיטבית הינה היסטרוסקופיה אבחנתית.

פוליפ תוך רחמי הינו גידול, כמעט תמיד שפיר, של רירית הרחם. שכיחותו בקרב נשים המבקשות להרות, והשפעתו על הפריון אינה ידועה, מכיוון שבמרבית המקרים נוכחות הפוליפ ברחם אינה גורמת לתסמינים כל שהם. כאשר מאבחנים פוליפ תוך רחמי אצל נשים הסובלות מהפלות חוזרות, אי פריון ממושך או נשים המטופלות במסגרת הפריה חוץ גופית, מקובל להמליץ להן להסיר את הפוליפ. האבחנה המדוייקת ביותר של מציאות פוליפ בחלל הרחם נעשית בעזרת היסטרוסקופיה, ובגישה זו ניתן גם להסירם בנקל.

מכלל המומים הרחמיים, הימצאות מחיצה בחלל הרחם הינה המום השכיח ביותר, ושכיחותו מוערכת בכ- 2% מכלל הנשים. הקשר בין הימצאות מחיצה ברחם לאי פריון אינו ברור. אך ללא ספק שכיחות ההפלות בשליש הראשון להריון גבוהה יותר בנוכחות מחיצה בחלל הרחם. ברחם כפול או דו-קרני יש חלל רחם המוגבל בגודלו, ועל כן קשור לסיכון מוגבר לשורה ארוכה של סיבוכי הריון, כגון הפלות מאוחרות, לידות מוקדמות ומצגים לא תקינים של העובר, המעלים את שכיחות הלידות בניתוח קיסרי.

ההערכה המדויקת ביותר של מבנה חלל הרחם מושגת בעזרת היסטרוסקופיה. בבדיקה אבחנתית זו מוחדר סיב אופטי דקיק לחלל הרחם בעד צוואר הרחם. בזכות המכשור האופטי החדיש, שקוטרו אינו עולה על מספר מילימטרים, הפעולה כרוכה כיום רק במעט אי נוחות ואינה מחייבת הרדמה.

ישנה מחלוקת בנושא זה והקשר בין נוכחות מחיצה ואי פריון לא הוכח. ידוע כי שיעור הנשים שסבלו מאי פריון והרו לאחר הסרת מחיצה הינו כ- 35-60% בעבודות שונות. עובדה זו אינה מוכיחה כי נוכחות המחיצה אחראית על אי הפריון. קיימות גישות שונות לגבי הטיפול המומלץ העת אבחנה של מחיצה תוך רחמית אם כי קיימת הסכמה כי בעת נוכחות מחיצה והפלה בטרימסטר ראשון יש לשקול הסרת מחיצה.

לא, אין המלצה לסיים את ההריון בניתוח קיסרי ואין מניעה ללידה רגילה. אין הגבל כלשהי על מספר ההריונות או הלידות. באם הניתוח צלח ללא קשיים מיוחדים גם מעקב הריון עצמו אינו שונה מהריונות רגילים.