03-6447215
  • מה זה אנדומטריוזיס??? מורה נבוכים

    מה זה אנדומטריוזיס?


    אנדומטריוזיס היא מחלה מסתורית המערבת את המערכת ההורמונלית ואת המערכת החיסונית של הגוף ועשויה לתקוף בנות ונשים מגיל שמונה ועד לאחר גיל המעבר.
    מקור השם הוא במילה "אנדומטריום" – הרירית המרפדת את פנים הרחם שמתעבה כל חודש ומופרשת בזמן  הוסת.
    ב"אנדו", כפי שהמחלה נקראת בקיצור, תאים דומים לאלה שמכילה רירית הרחם נמצאים מחוץ לרחם באזורים אחרים בגוף ומתפתחים למה שנקרא "נודולות", "גושים", "מוקדים", "נגעים" או "גידולים". גידולים אלה עשויים לגרום לכאב, לאי- פריון ולבעיות נוספות.
    המקום השכיח ביותר שבו מוצאים מוקדים שכאלה הוא באגן, והאיברים המעורבים בשכיחות הגבוהה ביותר הם השחלות,  החצוצרות, הרצועות התומכות ברחם, האזור שבין הנרתיק והחלחולת- רקטום, המשטח החיצוני של הרחם, והצפק המרפד את חלל האגן. לעיתים ניתן למצוא מוקדים גם בצלקות לאחר ניתוח, על המעיים, בחלחולת, על שלפוחית השתן, בנרתיק, בצוואר הרחם או על איברי המין החיצוניים. במקרים יוצאי- דופן ניתן למצוא מוקדים גם מחוץ לחלל הבטן.

    על אף שמדובר במקרים נדירים יחסית, מוקדי אנדומטריוזיס עלולים להפוך לממאירים. נוסף על כך, במחקר שנעשה לאחרונה נמצא שנשים ובנות הסובלות מאנדו ובני משפחתן נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השחלות וסרטן השד אך גם מלנומה, לימפומה מסוג לא- הודג'קינס, סרטן המוח וסרטן בלוטת התריס.  אוכלוסיה זו גם נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות אוטו-אימוניות כגון טרשת נפוצה ודלקת פרקים שגרונית, מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את תאי הגוף הבריאים. בשל סיכונים אלה ולאור העובדה שמחלת האנדו מטבעה עלולה לגרום לשיבושים קשים באיכות החיים, חשוב מאוד שלא להתעלם מהתסמינים.
    נגעי האנדומטריוזיס, בדיוק כמו רירית הרחם, מגיבים לתנודות ההורמונליות של המחזור החודשי וכמותה מתעבים ונושרים. התוצאה היא דימום פנימי, התנוונות של הדם והרקמות שנושרים מהנגעים, וכתוצאה מכך תגובה דלקתית באזורים הסמוכים והיווצרות של רקמה צלקתית (הדבקויות). סיבוכים אפשריים נוספים הם התפוצצות של ציסטות (עלולה לגרום להתפשטות של האנדו לאיזורים נוספים), דימום במעיים או חסימת מעיים (אם הנגעים נמצאים בתוך המעיים או לידם), בעיות בתפקוד שלפוחית השתן (כאשר הנגעים נמצאים בתוך השלפוחית או עליה) ובעיות נוספות.
    התסמינים בדרך כלל מחמירים עם הזמן אך במקרים מסויימים יש תקופות של הפוגה והישנות.

    תסמינים

    התסמין הנפוץ ביותר של אנדו הוא כאב לפני ובזמן הווסת ( בדרך כלל מדובר בכאב חמור מזה של כאבי מחזור "רגילים" ), כאב בזמן פעילות מינית ולאחריה, עייפות, אי- פריון ודימום כבד.
    תסמינים  אחרים בזמן הווסת הם יציאות כואבות, כאב בגב התחתון, ושלשול או/ו עצירות או תסמינים אחרים של מעי רגיז.
    נשים רבות החולות באנדו סובלות גם מהפרעות שונות של מערכת החיסון כגון אלרגיות, אסטמה, אקזמה ומחלות אוטו-אימוניות.  כ-30 עד 40 אחוזים סובלות גם מבעיות פריון עקב התקדמות המחלה והתפשטותה. עוצמת הכאב אינה קשורה בהכרח לגודל ההנגעים או להיקפם. נמצא שדווקא נגעים קטנטנים (הנקראים "פטכיאלים") מייצרים יותר פרוסטגלנדינים, ולכן לעתים קרובות מוקדים קטנים מאוד עשויים לגרום לתסמינים ניכרים. פרוסטגלנדינים הם חומרים המיוצרים באזורים נרחבים בגוף שמעורבים בתהליכים שונים ונחשבים כגורמים להרבה מתסמיני האנדו.


    תאוריות בנוגע לגורמים לאנדומטריוזיס


    הסיבה למחלה איננה ידועה אך קיימות כמה תיאוריות המנסות להסביר כיצד היא מתפתחת. אסכולה אחת נקראת "הווסת הנסוגה" או "נדידה חצוצרתית". לפי תיאוריה זו תאים של דם הווסת מועברים לאחור דרך החצוצרות, משתרשים בחלל הבטן וגדלים.המחקר מראה שאצל רוב הנשים, אם לא אצל כולן, קיים דימום אחורי ולכן המומחים סבורים שאצל נשים שפיתחו אנדו קיימת בעיה הורמונלית או חיסונית המאפשרת לתאים להשתרש ולגדול.
    השערה נוספת מעלה את האפשרות שרקמת האנדומטריום מועברת מהרחם אל אזורים אחרים בגוף דרך מערכת הדם או הלימפה ואילו התיאוריה הגנטית גורסת כי במשפחות מסויימות קיימים גורמים גנטיים המגבירים את הסיכוי לפתח את המחלה.

    תיאוריה אחרת טוענת כי שרידים של תאים עובריים עשויים להתפתח לנגעי אנדו או שרקמה בוגרת שמרה על היכולת שהייתה לה בתקופתה כעובר להפוך בנסיבות מסוימות לרקמה של מערכת הרביה. מעבר של תאים בזמן ניתוח הוזכר כאפשרות במקרים בהם נמצאו מוקדים בצלקות, אך עם זאת ניתן למצוא מוקדי אנדו גם בצלקות מניתוחים שבהם הסיכוי להעברה מקרית ישירה נראה בלתי אפשרי.

    במחקר שיזמה עמותת האנדומטריוזיס ונמשך משנת 1992 נמצא שרעלנים סביבתיים כגון דיוקסין ופי.סי.בי, שגם פועלים בגוף כמו הורמונים וגם גורמים נזק למערכת החיסונית, עשויים לגרום לאנדומטריוזיס. דיוקסין הוא חומר רעיל במיוחד שמקורו ביצור ושימוש בחומרי הדברה ובשריפת פסולת עירונית, רפואית וכימית, וגם בייצור חומרים כימיים, פלסטיק ונייר.הדיוקסינים מוצאים  את דרכם אל שרשרת המזון בקלות ומזהמים גם חיות ודגים. כתוצאה מכך המזון שאנו אוכלים הוא מקור החשיפה העיקרי לדיוקסינים.

    אבחון


    אבחון ודאי של אנדו נעשה בלפרוסקופיה. לפרוסקופיה היא הליך כירורגי שנעשה תחת הרדמה. לאחר שחלל הבטן של המנותחת מנופח על ידי החדרת גז דו- תחמוצת הפחמן בכדי לנפחו ולאפשר סקירה טובה יותר של האיברים, המנתח מחדיר לחלל הבטן לפרוסקופ (צינורית עם נורה קטנה) דרך חתך קטנטן. על ידי העברת הלפרוסקופ בחלל הבטן באופן קפדני ויסודי יכול המנתח לבדוק את מצב האיברים ולראות את הנגעים.
    לעיתים קרובות יכול רופא מנוסה לחוש נגעים בזמן בדיקת אגן ולפעמים התסמינים בלבד מעלים חשד משמעותי  לאנדו אבל לא יהיה זה נכון לטפל במחלה ללא איבחון ודאי ( לסרטן השחלות למשל יש לפעמים תסמינים דומים לתסמיני האנדו). לפרסקופיה מאפשרת לדעת את מיקום הנגעים, מידת ההתפשטות שלהם וגודלם, ובכך לעזור לרופא ולמטופלת להחליט החלטות מושכלות לטווח הארוך בנוגע לטיפול במחלה ובנוגע להריון. ניתוח לטיפול באנדומטריוזיס צריך להתבצע אך ורק על ידי מומחה לניתוחים מסוג זה.


    טיפול


    הטיפול באנדו השתנה אמנם במהלך השנים אך טרם נמצאה תרופה למחלה. 
    הטיפול המקובל נעשה  על פי רוב בלפרוסקופיה ובמסגרתו מסירים  את הרקמה הזרה, כורתים מוקדים, מבצעים הפרדת הידבקויות ומסירים ציסטות שחלתיות.  הניתוח הלפרוסקופי הינו אפשרות טיפולית שעשויה להקל על התסמינים ואף לסייע בהשגת הריון במקרים מסויימים. עם זאת, כמו בכל אפשרויות הטיפול האחרות, שכיחות ההישנות של המחלה גבוהה ותלוייה במשך האיחור בטיפול, במידת חומרתה, וסוג האיברים המעורבים ובניסיון המנתח. ניתוח בעזרת לפרוסקופ (הנקרא ניתוח לפרוסקופיה) החליף בשנים האחרונות את ניתוחי פתיחת הבטן. בלפרוסקופיה הניתוח מתבצע דרך הלפרוסקופ על ידי שימוש בציוד אלקטרו-כירורגי או בכלים כירורגיים זעירים. במקרים שהמחלה קשה במיוחד, יכול להיות שיהיה צורך בניתוח קיצוני הכולל הסרה של כל הנגעים, אבל גם של הרחם והשחלות (כדי למנוע גירויים הורמונלים). ניתוחים אלו מהוים פתרון מצויין לחלק נכבד מכלל הנשים אך יש לבצעם ע"י מומחים

    את הכאב אפשר להפחית בשימוש במשככי כאבים. מטרת הטיפול ההורמונלי היא לעצור את תהליך הביוץ וייצור ההורמונים לזמן ארוך ככל האפשר, למנוע ווסת  ובכך לגרום להפוגה של המחלה בזמן הטיפול ולפעמים גם למשך חודשים או שנים לאחר הפסקתו. טיפול הורמונלי כולל מתן גלולות למניעת הריון,  פרוגסטרון (כולל התקן תוך-רחמי המשחרר פרוגסטין),  נגזרת של טסטוסטרון (דנזול), ותרופות מסוג GnRH (הורמונים משחררי-גונדוטרופינים). תרופות נוספות עדיין נמצאות בתהליכי מחקר ופיתוח. חשוב לציין כי לכל הטיפולים ההורמונלים יש תופעות לוואי שעשויות להקשות על חלק מהנשים.
    מכיוון שהריון גורם בדרך כלל להפוגה זמנית בתסמינים ומכיוון שהסיכוי לאי-פריון עולה עם התקדמות המחלה, מומלץ לנשים עם אנדו לא לדחות את הכניסה להיריון. עם זאת ברור שלא ניתן להמליץ לכל אישה להרות בכדי לטפל באנדו. יתכן והאישה עדיין צעירה או עוד לא החליטה סופית אם ברצונה ללדת בכלל או שהיא עדיין לא מוכנה להביא ילדים לעולם (מבחינת בן-זוג, אמצעים כלכליים וכו').
    קיימים גורמים נוספים שעלולים להקשות על ההחלטה להכנס להריון ועל ההריון עצמו. הסיכוי להריון מחוץ לרחם או להפלה גבוה יותר אצל נשים עם אנדו ומחקר אחד הראה שהן סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכי הריון. המחקר מראה גם קשר משפחתי באנדו כלומר הסיכוי של ילדים של נשים חולות לפתח אנדומטריוזיס או מחלות נילוות הוא גבוה יותר.

    אצל נשים הסובלות מאנדו בדרגה קלה עד בינונית, גיל המעבר נחשב לתקופה שבה המחלה נסוגה אך כמעט ולא נעשו מחקרים בנשים פוסט-מנופאוזיות. לעומת זאת, במקרים חמורים במיוחד ואפילו לאחר גיל המעבר או כריתת הרחם והשחלות, המחלה עלולה לחזור בהשפעת טיפול בתחליפי אסטרוגן או בהשפעת ההורמונים המיוצרים בגוף ולכן ישנם רופאים הממליצים לנשים עם אנדו להמתין תקופה קצרה לאחר כריתת הרחם והשחלות ורק אז להשתמש באסטרוגן.

    הסרת הרחם והשחלות נחשבת לפתרון הטוב ביותר במקרים מסוימים, אבל מחקרים של עמותת האנדומטריוזיס ושל גורמים אחרים הראו שאצל מטופלות רבות המחלה פעילה גם לאחר כריתת הרחם והשחלות ולכן חשוב שנשים יהיו מודעות לצעדים שהן יכולות לנקוט בכדי להגן על עצמן.

    נשים רבות הסובלות מאנדו נעזרות בטיפולים שונים מתחום הרפואה המשלימה כגון גישות תזונתיות שונות, אימונותרפיה, רפואה סינית, טכניקות שונות לטיפול באלרגיה ועוד. בסקר שנערך בקרב 4000 נשים הסובלות מאנדו נמצא שחלק מהטיפולים המשלימים היו יעילים יותר מכל טיפול אחר שניסו.

    לדעת יותר על אנדומטריוזיס

    אנדו היא לא ספק אחת המחלות המסתוריות ביותר מתוך כלל המחלות שעלולות לתקוף נשים וילדות. עם הזמן הרופאים לומדים יותר ויותר על המחלה וחלק מהמידע החדש שמתגלה מערער את ההשערות הקודמות.
    אחד המיתוסים הידועים היא שהריון מרפא את המחלה, כיום ידוע כי נשים רבות תסבולנה מאותם תסמינים גם לאחר הריון מוצלח באם לא תקבלנה טיפול מתאים. מיתוס נוסף בנוגע לאנדו הוא שנשים צעירות מאוד לא יכולות לחלות במחלה. מקורה של הנחה זו כנראה בעובדה שבעבר בנות נוער ונשים צעירות סבלו את כאבי המחזור (אחד מהסימפטומים הראשונים של המחלה) בשקט ולא אובחנו עד שהמחלה התקדמה וגרמה לתסמינים קשים ביותר שכבר לא היה אפשר להתעלם מהם. בעבר גם האמינו שנשים משכילות מועדות יותר לחלות במחלה. היום אנו יודעים שהסיבה להשערה הזו היא העובדה שנשים משכילות בדרך כלל מקבלות טיפול רפואי טוב יותר ונוטות יותר להתעקש על מציאת הסבר לתסמינים שלהן.
    הנחה מוטעית נוספת בעניין היא שלא מדובר במחלה רצינית מכיוון שהיא לא הורגת כמו סרטן למשל אבל מי ששמע מנשים החולות במחלה על החוויה שלהן יודע שלא כך הוא הדבר. למרות שחלק מהנשים כמעט אינן מרגישות את השפעת המחלה, רוב הנשים סובלות מכאבים קשים ומלחצים רגשיים ואינן יכולות לעבוד או לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. נשים רבות גם חוות קשיים כלכליים או בעיות במערכות יחסים. אולי יום אחד נצליח להבין את המחלה המבלבלת הזאת ונשים קץ לכול המיתוסים, הכאב והתסכול שנלווים אליה.

להמשך קריאה

קבעו תור

כתובתנו: רח' הברזל 34 בנין A קומה 3
רמת החייל, תל אביב.

ימי הקבלה:  א', ג' , ד' 16:00-21:00, בתאום מראש

קביעת תורים: 09:00-18:00 בימים א' עד ה'