מבוא
אולטרסונוגרפיה גינקולוגית (US) מהווה את הכלי המרכזי והאמין ביותר להערכת מבנים אנטומיים באגן, ובעיקר לשחלות ולרחם. בבואנו לבחון ציסטה שחלתית, האולטרסונוגרפיה מספקת מידע חיוני על מאפייניה, גודלה, תוכנה, זרימת הדם אליה וסבירותה להיות שפירה או חשודה לממאירות.
נשים רבות מתמודדות עם ממצא של ציסטה בשחלה במהלך חייהן, ורובן אינן מודעות למשמעות הממצא, לאפשרויות ההמשך ולעקרונות הבירור. מטרת מאמר זה היא להציג סקירה מקיפה ומעודכנת על סוגי הציסטות השחלתיות, תפקיד האולטרסונוגרפיה בבירורן, חשיבות הדופלר, ומה המטופלת צריכה לדעת.
מהי ציסטה שחלתית?
ציסטה שחלתית היא שק מלא נוזל, המופיע בתוך השחלה או על גבולה. רוב הציסטות הן שפירות, במיוחד אצל נשים בגיל הפוריות. הן נבדלות זו מזו במראה, בגודל, ובהקשר הקליני שבו הופיעו. יש להבחין בין:
– ציסטות פונקציונליות – חלק מהמחזור ההורמונלי התקין.
– ציסטות שפירות לא פונקציונליות – כמו אנדומטריומות או דרמואידים.
– ציסטות חשודות לממאירות – נדירות יחסית, אך דורשות תשומת לב מיוחדת, במיוחד לאחר גיל המעבר.
אולטרסונוגרפיה ככלי מרכזי לאבחון
סוגי בדיקות אולטרסונוגרפיה:
1. אולטרסונוגרפיה טרנס-ווגינלית (TVUS) – נעשית דרך הנרתיק, מספקת תמונה מדויקת של השחלה, הרחם והאגן. היא הבחירה הראשונה בבירור ציסטה.
2. אולטרסונוגרפיה בטנית – נעשית דרך דופן הבטן, משמשת בעיקר כאשר הגישה הווגינלית אינה אפשרית (כמו אצל נערות או נשים בתולות).
מה רואים בבדיקה:
– גודל הציסטה
– מאפיינים סונוגרפיים
– קירות הציסטה
– נוזל חופשי באגן
– מראה דו צדדי
סוגי ציסטות נפוצות
- ציסטה פוליקולרית – מופיעה בזמן ביוץ שלא התרחש, לרוב קטנה (עד 3–4 ס"מ), נעלמת מעצמה.
- ציסטת קורפוס לוטאום – נוצרת לאחר ביוץ, עלולה לדמם.
- אנדומטריומה – נובעת מאנדומטריוזיס, לרוב עם תוכן "שוקולד".
- ציסטה דרמואידית – גידול שפיר המכיל שומן, שיער ולעיתים שיניים.
- ציסטה פרה-שחלתית – ממקור חצוצרתי או אחר, אינה חלק מהשחלה.
תפקיד דופלר בציסטה שחלתית
אולטרסונוגרפיית דופלר בודקת זרימת דם בציסטה ובסביבתה. זרימה פריפרית בציסטת קורפוס לוטאום אופיינית לשלב שלאחר ביוץ, ואילו זרימה מרכזית או כאוטית עלולה להצביע על מרכיב סולידי או חשד לממאירות. ערכי RI ו-PI נמוכים מעידים על כלי דם פתוחים ואולי גידול פעיל. ניתן גם לאבחן תסביב שחלתי.
מתי יש לחשוד בגידול ממאיר?
– גודל ציסטה > 7–10 ס"מ לאחר גיל המעבר
– רכיבים סולידיים בציסטה
– זרימת דם חריגה
– נוזל חופשי באגן
– מרקרים סרטניים מוגברים (CA-125)
מערכות ניקוד כמו IOTA עוזרות לאבחן חשד לממאירות.
כיצד יש להיערך לבדיקה?
– הבדיקה אינה דורשת הכנה מוקדמת.
– יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני בדיקה טרנס-ווגינלית.
– אינה כואבת, נמשכת כ-10–15 דקות.
– תוצאות נמסרות לרוב מיידית או תוך זמן קצר.
המשך בירור או טיפול
– מעקב בלבד: ברוב המקרים של ציסטות שפירות.
– טיפול תרופתי: לעיתים בגלולות למניעת הישנות.
– ניתוח: כאשר הציסטה סימפטומטית, גדולה או חשודה.
סיכום
האולטרסונוגרפיה היא הכלי הזמין, הבטוח והמדויק ביותר להערכת ציסטות שחלתיות. הבדיקה מספקת מידע קריטי להבדלה בין ממצאים שפירים לחשודים, מאפשרת מעקב, תכנון טיפול ולעיתים מניעת ניתוחים מיותרים. חשוב שהמטופלות יבינו את משמעות הממצאים וישתתפו בקבלת ההחלטות.
