ההתוויה לכריתת שחלות עולה במצבים שונים, לעיתים קרובות מעלה חששות ודאגות, הן מדרך הביצוע ובעיקר מתופעות הלוואי. כריתת שחלות גורמת להפסקת הפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון ומובילה לתסמיני גיל מעבר. לכן בעת החלטה על ניתוח זה יש להיועץ גם עם מומחה לגיל המעבר לשם טיפול ואיזון הורמונלי מייד לאחר הניתוח למניעת תופעות לוואי . זאת ניתן לקבלת כמובן במרפאת פרופ׳ סוריאנו.
כריתת שחלות עשויה לנבוע עקב מנוכחות ממצא שחלתי כגון ציסטה חשודה לממאירות הדורשת בירור היסטולוגי, אבצס, אנדומטריומה, או כפעולה מניעתית במקביל לכריתת רחם מסיבות שונות. אחת הסיבות השכיחות להמלצה לניתוח כריתת שחלות הינה הימצאות בקבוצת סיכון לפתח מחלת סרטן שד או שחלות. במקרים רבים הדרך המומלצת היא הגישה הלפרוסקופית על יתרונותיה הרבים.
מה הם המצבים בהם עולה השאלה של כריתת שחלות?
כריתת שחלות וחצוצרות במהלך המלצה על כריתת רחם:
בעת תכנון ניתוח בכל מטופלת המיועדת לעבור כריתת רחם, תעלה השאלה מתי יש לבצע במקביל לכריתת הרחם, כריתת חצוצורת ומתי יש לבצע כריתת שחלות וחצוצרות. מטופלות צעירות, בד״כ לפני גיל 50 , עם פעילות שחלתית תקינה תעבורנה במקביל לכריתת הרחם כריתת חצוצורת בלבד ללא כריתת שחלות על מנת לשמר עת הפעילות השחלתית והפרשת ההורנים החשובים אסטרוגן ופרוגסטרון. לחצוצרות אין תפקיד לאחר כריתת הרחם.
נשים שעל פי הפרופיל ההורמונלי נכנסו לתקופת גיל המעבר, אלו שסובלות מתסמיני גיל מעבר ואלו שהמחזור החודשי הסתיים תעבורנה במקביל לכריתת הרחם גם כריתת שחלות וחצוצרות. כריתה שחלות וחצוצורת במקביל לכריתת הרחם הינה מניעתית לשם מניעת הופעת סרטן שחלות או חצוצרות בעתיד.
ראי בשאלות לפני כריתת רחם
כריתת שחלה או שחלות טיפולית עקב ממצא שחלתי
בעת תכנון ניתוח במטופלת עם ממצא שחלתי המחייב ניתוח ובירור היסטולוגי אנחנו נמנעים מביצוע כריתת שחלה על מנת להימנע מפגיעה בתפקוד השחלתי אך לעיתים בגלל גודל הממצא, מאפייניו החשודים, גיל האישה יש מקום לשקול ביצוע כריתת שחלה. במקרים אלו הדיון הינו פרטני שלוקח בחשבון מרכיבים רבים ולאחר דיון עם המטופלת בוחרים את הדרך המיטבית לביצוע הניתוח
מהי הגישה המועדפת לכריתת שחלות?
הגישה המועדפת לכריתת או הוצאת שחלות וחצוצרות על רקע שפיר הינה כמובן הגישה הלפרוסקופית. גישה זו מאפשרת סקירה מדוקדקת של האגן, כריתת השחלה או השחלות בעזרת צריבת אספקת הדם לשחלה וחיתוכה במספריים, הכנסת השחלות והחצוצרות לשקית והוצאתן מחוץ לבטן. גישה זו ניתנת לביצוע גם בממצאים שחלתיים גדולים, גם בנשים לאחר ניתוחים קודמים, וזאת לאחר היכרות עם המטופלת.
מה הן יתרונותיה של הלפרוסקופיה לעומת פתיחת בטן?
יתרונותיה המובהקים של הלפרוסקופיה קשורים בעיקר למשך האשפוז הקצר ההחלמה המהירה, הצורך המופחת במשככי כאבים וכמובן התוצאות הקוסמטיות המשופרות. כיום מרבית הניתוחים הלפרוסקופיים מבוצעים במסגרת אשפוז יום, ואין צורך באשפוז מעבר ליממה גם לאחר כריתת רחם לפרוסקופית או כריתת שרירן.
מתי מומלצת כריתת שחלות מניעתית?
נשים הנמצאות בסיכון לפתח סרטן שחלות:
נשים אשר נמצאות בקבוצת סיכון לפתח סרטן השחלה תדרשנה לשאלה האם ואם כן מתי לבצע ניתוח להוצאת שחלות לפרוסקופי לשם מניעת התפתחות סרטן השחלות.
לכלל הנשים יש סיכון של כ- 1.4% לפתח סרטן שחלות במהלך חייה (אחת מ-74 נשים). נשים שלא הרו או שהרו לראשונה בגיל מבוגר, שלא השתמשו בגלולות (לא הפסיקו לבייץ לאורך זמן) ואלו אשר הופעת הווסת הראשונה היתה מוקדמת בעלות סיכון יתר לפתח מחלה זו. נשים שהרו בגיל צעיר, הרו מספר פעמים, הניקו למשך זמן ארוך, או השתמשו בגלולות לאורך זמן בעלות סיכון נמוך יותר.
סרטן השחלה הינה מחלת הסרטן החמישי בשכיחותה בארה"ב לאחר שד, ריאות, מעי ורירית הרחם. גורם הסיכון העיקרי קשור לסיפור משפחתי של סרטן שד או שחלות. קיימת מחלוקת לגבי השפעת תרופות פריון או טיפול הורמונלי תחליפי על הופעת סרטן השחלה. בשנת 2000 כ- 25,000 נשים אובחנו כסובלות מסרטן השחלה בארה"ב. כ- 14,000 נשים אשר אובחנו לפני כן נפטרו מהמחלה בשנה זו. כ 75% מכלל מקרי סרטן השחלות מתגלים השלב מתקדם אך באם מחלה זו מתגלה מוקדם בשלביה הראשונים שיעור ההישרדות למשך 5 שנים מגיע לכדי 85-95%.
למעשה הטיפול היחיד שהראה השפעה מגינה בפני הופעת סרטן שחלות הינו שימוש ממושך בגלולות. גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפתח סרטן שחלות הינו סיפור משפחתי ובעיקר נשאות לגנים מסוימים כגון BRCA 1,2 . נשים עם סיפור משפחתי או אישי ונושאות גנים אלו תפתחנה מחלה זו בסבירות גבוהה. נשים אלו ונשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שחלות מומלץ לעבור ייעוץ אונקו-גנטי לשם החלטה על כריתת שחלות מניעתית בגיל 40 מייד עם סיום תקופת הפריון.
נשים הנמצאות בסיכון לפתח סרטן שד
סרטן השד הינה מחלה ממארת שכיחה ביותר וכידוע אחת מתשע נשים עלולה לפתח מחלה זו. למחלה זו גורמי סיכון שונים אך ידוע כי מרבית מקרי סרטן השד (כ- 85%) אינם תורשתיים.
מי נמצאת בסיכון להעברה תורשתית?
נשים עם סיפור משפחתי המתאפיין בריבוי מקרי סרטן שד באותה משפחה,
אבחון המחלה בגיל צעיר (מתחת לגיל 50),
הופעת סרטן שד וסרטן שחלה באותה משפחה
נשאיות של מוטציות בגנים ספציפיים מעלות באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד.
מהי נשאות גנטית?
לכל גן בגוף יש 2 עותקים. כאשר אדם הוא נשא של מוטציה בגן, יש לו פגם בעותק אחד (מתוך שניים) של הגן. במידה ובמהלך החיים מתפתחת מוטציה בעותק השני של הגן, דבר שיכול לנבוע גם מגורמים סביבתיים, יהפוך התא לממאיר. עם זאת, לא תמיד מתפתחת מוטציה בעותק הנוסף של הגן, ולכן לא כל נשאית תפתח סרטן.
מה הם המוטציות המוכרות לנו הקשורות לסרטן שד?
מתוך הגנים המוכרים כיום, הגורם השכיח ביותר לסרטן שד תורשתי הוא מוטציות בשני גנים הנקראים BRCA1 ו-BRCA2 מוטציות אחרות נדירות הרבה יותר.
הסיכון בקרב נשאיות מוערך בכ- 50%-80% להתפתחות סרטן השד עד לגיל 70, זאת לעומת כ-12% סיכון להתפתחות המחלה באוכלוסייה הכללית.
הסיכון לסרטן השחלה בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 אינו ידוע במדויק, אך מדובר בטווח סיכון של 30%-50% לחלות בסרטן שחלה עד גיל 70, זאת לעומת סיכון של כ- 1.5% לסרטן השחלה באוכלוסייה הכללית.
למרות זאת, רק ב 30%-50% מהמשפחות שבהן נראה שמדובר ב- סרטן שד תורשתי, יש מוטציות ב- BRCA1 או BRCA2 ולכן קרוב לוודאי שישנם גנים נוספים הגורמים לסרטן שד תורשתי ושטרם זוהו.