שרירנים ואי פוריות

שרירנים עלולים להוות מכשול לפריון ע"י מספר מנגנונים: בעיקר שרירנים הבולטים לחלל, אלו המעוותים את החלל ובעיקר אלו המוגדרים כשרירן תת רירי. שרירנים אלו הבולטים לחלל עלולים לפגוע ברירית הרחם ולהפריע להשרשת הזיגוטה, הפרעה בהשרשה עלולה לנבוע משינוי כלי הדם בדופן הרחם כתוצאה מנוכחות השרירן. שרירן עלול להפריע מכנית בצוואר הרחם או באזור פתחי החצוצרות ע"י הפרעה למעבר זרע וביצית.

לגבי שרירנים תת ריריים, אלו הבולטים לחלל  ישנה הסכמה גורפת  כי שרירנים עלול פוגעים ביכולת להרות באופן ספונטני וגם במהלך טיפולי פריון מתקדמים,  כך גם לגבי שרירנים תוך דופניים גדולים המגיעים עד לרירית ודוחקים אותה.  ישנן עדויות המראות כי ישנה פגיעה בשיעור ההריונות וכן בשיעור ההפלות.  לעומת זאת שרירנים תת סרוזיים בד"כ אינם פוגעים בפריון אם כי במקרים של שרירנים גדולים עלולות להוות לגרום בעיות  במהלך ההריון והלידה.

בעת בירור האי פריון יש לשלול את כל הסיבות האחרות לפני החלטה כי  השרירן אחראי להפרעת בפוריות. החלטה על כריתת שרירן לשם שיפור הפריון תלויה במיקומו וגודלו ושונה מאישה לאישה.

ההערכה מחייבת הכרת תלונות המטופלת, בדיקתה, הערכה אולטאסאונד מקיפה הכוללת גודל הרחם, גודל השרירן(שרירנים), מיקומם יחסית לחלל, הערכה מחייבת לעיתים קרובות ביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית ע״י מומחה  בדיקת אולטראסונד  ולעיתים בנוסף צילום רחם.

רק לאחר הערכה מקפת ניתן להגדיר האם השרירן מחייב טיפול והאם הוא אחראי לאי הפוריות ומה הדרך העדיפה להסירו.