מה זה שרירן ברחם וכיצד נוצר?
שרירן הינו גידול שפיר של שריר הרחם. זהו גידול שכיח ביותר באשה המתפתח באחת מכל שלוש נשים בגיל הפריון. בדר"כ הוא מאובחן בנשים מעל גיל 35 וסיבות הופעתו אינן ברורות אך ידוע שגדילתו תלויה בהורמון האסטרוגן. לנשים רבות אין כלל תלונות והממצא הינו אקראי ומתגלה בבדיקה גינקולוגית או סונוגרפית.
מקור הגידול הוא לרוב מתא שריר חלק אחד. השרירנים מושפעים הורמונלית מאסטרוגן ופרוגסטרון. אסטרוגן מהווה גורם סיכון עיקרי לגדילת שרירנים, ולאחר גיל המעבר ישנה נסיגה בגודל השרירנים. נמצא עליה בכמות רצפטורים לאסטרוגן ברקמת השרירן ברחם בשלב פוליקולרי של המחזור. כמו כן נמצא בשרירן ברחם יותר רצפטורים לפרוגסטרון ועליה בגורמי גדילה כגון IGF – I. ככל הנראה האסטרוגן גורם לעליית רצפטורים לפרוגסטרון והאחרון משפיעה על הגדילה יחד עם גורמי הגדילה.
שכיחות שרינים ברחם
מעל לגיל 35 שכיחותה כ- 30%, והשכיחות עולה עם הגיל. בגיל 50 ניתן למצוא שרירנים ב- 50% מכלל הנשים. מרבית הנשים (70%) עם רחם שרירני הינן אסימפטומטיות. שרירנים שכיחים יותר בנשים שחורות ביחס של 1:3 לעומת נשים לבנות.
מה הגורמי סיכון?
- השמנת יתר מעלה סיכון לגדילת שרירנים.
- עישון מוריד שכיחות שרירנים.
- בעת הריון ישנה האצה בגדילת השרירנים
- אולם באופן כללי נשים ולדניות ( (multiparous ) נמצאות בסיכון נמוך יותר להתפתחות של רחם שרירני (1).
שרירן ברחם תסמינים
מרבית הנשים עם רחם שרירני אינן חוות סימפטומים ומתגלים באופן אקראי בבדיקות שגרתיות. שיעור הנשים הסימפטומטיות על רקע רחם שרירני הוא כ- 30% ותלונותיהן תלויות בעיקר במיקום השרירנים וגודלם.
דימום
- כשליש מהנשים עם שרירן ברחם סובלות מדימום מוגבר. בד״כ כאשר מדובר בשרירנים תת ריריים ותוך דופניים. דימום רחמי מוגבר הינו הסימן השכיח ביותר להימצאות שרירן ברחם.
- הדימום המוגבר מתפתח עקב בצקת, נמק והתכייבות של רירית הרחם מעל השרירן ברחם.
- דימום המופיע לאחר האל ווסת (post menopausal) עשוי להיגרם משרירן ברחם תת רירי היוצר לחץ, נמק והתכייבות של רירית הרחם.
לחץ
- גדילת שרירנים יכולה לגרום ללחץ על איברים ותסמינים בהתאם. השכיח הוא לחץ על שלפוחית בשתן. תסמינים שכיחים כוללים תחושת תכיפות שתן, בריחת שתן.
- כאשר רחם שרירני גדול מאד, לעיתים יוצר לחץ על השופכן והופעת הידרונפרוזיס (מצב שבו הכליה מתנפחת עקב הצטברות שתן) והידרואורטר (הוא מצב רפואי שבו השופכן מתרחב ומתנפח בעקבות הצטברות שתן) אף שמצבים אלו נדירים ביותר, הם הפיכים לאחר כריתת רחם.
- לחץ באזור האגן או הגב
- הפרעות במערכת העיכול ועצירות – יתכן לחץ על הרקטום מלווה בעצירות כאשר השרירן אחורי.
כאבים
- כאבים מופעים בשליש מהנשים עם רחם שרירני.
- שרירן ברחם עלול לגרום כאבי בטן ואגן, אי נוחות בטנית, תחושת מלאות בטנית ודיספראוניה (כאבים במגע מיני).
- בנשים עם שרירנים הסובלות מדימום מוגבר שכיח למצוא גם דיסמנוריאה (כאבים בזמן הוסת).
- אדנומיוזיס, המתאפיין ברחם מוגדל ובדיסמנוריאה (כאבי מחזור), יכול להוות אבחנה מבדלת לרחם שרירני המלווה בכאבים.
בהערכת כאבים יש תמיד לשלול גורמים אחרים לכאב לפני שמאשימים את השרירן ברחם על מנת לא לפספס מצבים מסכני חיים.
הפרעות פריון
- שרירנים יכולים להוות מכשול לפריון.
- שרירן תת רירי עלול לפגוע ביכולת להרות באופן ספונטני וגם במהלך טיפולי פריון מתקדמים.
- שרירן תוך דופני גדול המגיע עד לרירית ודוחק אותה עלול לפגוע בפריון.
- שרירנים תת סרוזיים בד"כ אינם פוגעים בפריון.
- נשים עם בעיית פוריות ועם רחם שרירני צריכות לעבור הערכה כולל ביצוע היסטרוסקופיה ולעיתים MRI על מנת לקבוע האם קיימת דחיקה של הרירית.
מספר השרירנים ברחם
מרבית השרירנים (מיומות) מתפתחים בגוף הרחם, כאשר המצב השכיח הוא הופעה סימולטנית של מספר שרירנים במיקומים ובגדלים שונים, ואילו שרירן בודד נחשב לנדיר יותר. גודלם של השרירנים נע בין מילימטרים ספורים לעשרות סנטימטרים. תוך כדי צמיחתו, השרירן מפעיל לחץ על הרקמה הסובבת אותו, דבר המוביל ליצירת מעטפת מדומה (Pseudocapsule). קפסולה זו, המתאפיינת בגוון אפור-לבן, מורכבת מתאי שריר הרחם ומירקמת חיבור
שרירן ברחם שפיר נמצא מיטוזות מועטות, פחות מ- 5 ל- 10 משטחי מיקרוסקופ (High Power Field ). בשרירנים ממאירים – סרקומות, נמצא מעל 10 מיטוזות ל- 10 HPF.
סוגים של שרירנים ברחם
- שרירן תוך-דופני (Intramural): שרירן המצוי בתוך שריר הרחם עצמו (זהו המיקום הנפוץ ביותר, כאשר מרבית השרירנים מתפתחים בגוף הרחם ומיקומם עשוי להשתנות עם הגדילה). מלווה בשינויים כרומוזומליים בכ-35% מהמקרים.
- שרירן תת-רירי (Submucous):שרירן הבולט לתוך חלל הרחם. מלווה בשינויים כרומוזומליים בכ-19% מהמקרים. סיכון לממאירות: סוג זה נמצא בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות ממאירות (אם כי מבחינה רפואית עדיין לא ברור לחלוטין האם אכן קיימת השתנות ישירה לממאירות).
תת סוג -שרירן "נולד" (Myoma Nascent): שרירן תת-רירי על גבעול, אשר הולך וגדל בכיוון מטה עד שהוא נפלט ("נולד") דרך תעלת צוואר הרחם.
- שרירן תת-סרוזי (Subserous): שרירן הבולט כלפי חוץ, אל כיוון הפריטונאום (קרום הבטן) העוטף את הרחם. מלווה בשינויים כרומוזומליים בכ-29% מהמקרים.
תת סוג – שרירן "פרזיטי" (Parasitic Leiomyoma): שרירן תת-סרוזי על גבעול, אשר לעיתים מתנתק או מתחבר למקור אחר ומקבל את אספקת הדם שלו ממקור חיצוני לרחם (בדרך כלל מהאומנטום – קרום השומן בבטן).
- שרירנים במיקומים אחרים: שרירנים המתפתחים באזור צוואר הרחם. שרירנים המתפתחים בליגמנטים העגולים (הרצועות התומכות ברחם).
איור זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית (AI) לצורכי המחשה והעשרה בלבד. על אף המאמץ להציג מידע אנטומי מדויק, ייתכנו אי-דיוקים. התמונה אינה מהווה תחליף לאבחנה רפואית, ייעוץ או טיפול מקצועי. בכל בעיה רפואית יש להיוועץ עם רופא מומחה.
טבלת תסמינים ומאפיינים לפי סוג שרירן
| סוג שרירן | מיקום אנטומי | תסמינים אפשריים |
|---|---|---|
| תת רירי (Submucous) | בולט לתוך חלל הרחם | דימום רחמי מוגבר, כאב, פגיעה משמעותית בפריון, לחץ מקומי. |
| תת דופני (Intramural) | מצוי בתוך גוף הרחם | דימום רחמי מוגבר, שכיחות גבוהה לדיסמנוריאה (כאבי וסת), פגיעה בפריון במידה והשרירן גדול מאוד, לחץ בדופן השריר המשפיע על המבנה האנטומי של הרחם. |
| תת סרוזי (Subserous) | בולט כלפי חוץ אל כיוון קרום הבטן | כאב מופיע רק במצבים והשרירן גדול מאוד, לוחץ על איברים סמוכים באגן במידה והשרירן גדל כלפי חוץ. |
סוגים מיוחדים של שרירנים
Cellular Leiomyoma (שרירן תאי): מאופיין בריבוי תאים (צפיפות תאית גבוהה) אך במיעוט מיטוזות (חלוקות תא). בשל המראה שלו בבדיקה מיקרוסקופית, הוא עלול להטעות בפתולוגיה ולהיחשב בטעות כסרקומה (גידול ממאיר).
Intravenous Leiomyomatosis (שרירן תוך-ורידי): גידול שפיר של שריר חלק שמקורו בפרמטריום (הרקמה התומכת סביב הרחם), אשר חודר לתוך כלי דם וצומח בתוכם. במקרים קיצוניים, הגידול עלול להתפשט לאורך ורידי האגן והבטן ולהגיע עד לחדרי הלב. הטיפול המביא לריפוי מלא הוא כריתה כירורגית מוחלטת של הגידול.
Leiomyomatosis Peritonealis Disseminata (לייומיומטוזיס פריטונאלי מפוזר): מצב שפיר המאופיין בהופעת קשריות (נודולים) שריריות מרובות על גבי הפריטונאום (קרום הצפק) המכסה את הרחם ואיברי האגן. הגידול מתפתח בכלי דם קטנים, אינו ממאיר ואינו חודר באופן פולשני לכלי הדם הגדולים. הטיפול המקובל הוא כריתת רחם מלאה.
השתנות שרירנים
לאורך זמן, שרירנים ברחם עלולים לעבור תהליכי שינוי או התנוונות (דגנרציה), הנגרמים בעיקר כתוצאה מירידה באספקת הדם אליהם (במיוחד כאשר השרירן גדל במהירות רבה יותר מקצב צמיחת כלי הדם המזינים אותו). למשמעות קלינית של שינויים אלו יש שני היבטים מרכזיים: הופעת תסמינים אופייניים (כגון כאב חד), והצורך לשלול התפתחות של ממאירות.
להלן סוגי השינויים וההתנוונויות שהשרירן יכול לעבור:
השתנות היאלינית (Hyaline Degeneration): סוג ההתנוונות השכיח ביותר. היא נפוצה במיוחד במהלך הריון עקב הגדילה המהירה של הרחם והשרירן, ובמסגרתה רקמת השריר החלק מוחלפת ברקמה היאלינית (חלבון אחיד ונוקשה).
השתנות ציסטית (Cystic Degeneration): שכיחה פחות. זהו תהליך המשכי להשתנות ההיאלינית, שבו אזורים בתוך השרירן עוברים התנזלות (נמק נוזלי) ויוצרים חללים ציסטיים בתוך הגידול.
הסתיידות שרירנים (Calcification): מתרחשת עקב שקיעת סידן ברקמת השרירן ובמעטפת שלו. תופעה זו שכיחה יותר בקרב נשים מבוגרות, נשים ממוצא אפרו-אמריקאי, ובשרירנים מסוג סוב-סרוזי (מתחת לקרום החיצוני של הרחם) או שרירנים על גבעול. ניתן לזהות בקלות הסתיידות זו בצילום רנטגן של האגן.
השתנות אדומה (Carneous / Red Degeneration): נוצרת בעקבות גדילה מהירה של השרירן במהלך ההריון המובילה לנמק חריף, המלווה בקריעה של כלי דם ודימום לתוך גוף השרירן. התופעה מופיעה בכ-8% מהשרירנים המתגלים בזמן הריון ומתאפיינת בכאב בטן עז.
השתנות שומנית (Fatty Degeneration): תהליך נדיר שבו רקמת השריר עוברת התנוונות והופכת לרקמת שומן.
השתנות זיהומית (Infectious Degeneration): שכיחה יותר בשרירנים תת-ריריים (Submucosal) הנמצאים על גבעול, ובמיוחד באלו הבולטים דרך צוואר הרחם ("שרירן מוליד" / Myoma in statu nascendi).
השתנות ממארת (Malignant Transformation): מעבר של שרירן רחם שפיר לגידול סרטני ממאיר (סרקומה או לייומיוסרקומה – Leiomyosarcoma). מדובר בתופעה לא שכיחה כלל; מחקרים שונים מדווחים על שכיחות של 0.1% עד 0.49%, כאשר ההערכה הרווחת כיום היא שהשכיחות נמוכה מ-0.29%.
דרכי אבחון של רחם שרירני
האבחון הראשוני של שרירנים (מיומות) נעשה לרוב באמצעות בדיקה גינקולוגית ידנית (בי מנואלית). בנשים עם עודף משקל בדיקה זו עשויה להטעות, ולכן מקובל להסתמך על אמצעי הדמיה מדויקים יותר. אמצעי ההדמיה המרכזיים לאבחון:
- אולטרסאונד (על קול) בטני ונרתיקי – זוהי בדיקת ההדמיה האופטימלית והנפוצה ביותר להערכת מצב הרחם.
- היסטרוסקופיה אבחנתית – כלי הבחירה המוביל כיום לאבחון ממוקד של שרירנים תת-ריריים (בעבר נהגו לאבחן אותם באמצעות צילום רחם). היסטרוסקופיה אבחנתית מאפשרת צפייה ישירה בחלל הרחם, מעריכה במדויק את גודל ומיקום השרירן, והיא הבדיקה המיטבית עבור נשים המבקשות להרות. שרירנים תת-ריריים דורשים תשומת לב מיוחדת, שכן יש להם נטייה לגרום לדימום מוגבר כבר בשלבים מוקדמים.
- הדמיית MRI: לרוב אינה נחוצה כבדיקת שגרה. עם זאת, היא עשויה לתרום מידע קריטי על מיקום ואופי השרירנים במקרים בהם עולה חשד לאדנומיוזיס. בנוסף, בקרב נשים מבוגרות יותר, ה-MRI מסייע לשלול חשד לסרקומה (גידול ממאיר).
בדיקות משלימות במקרים מיוחדים:
הדמיית מערכת השתן: כאשר מדובר ברחם גדול מאוד, יש לשקול ביצוע אולטרסאונד או צילום רנטגן של דרכי השתן (IVP). מטרת הבדיקה היא לשלול לחץ של השרירן על השופכנים (אורטרים) שמצריך התערבות, או מצבים של הרחבת אגן הכליה (הידרונפרוזיס/הידרואורטר).
שלילת גורמים נוספים לדימום: חשוב לזכור שבעת בירור דימום מוגבר או לא סדיר, עצם קיומם של שרירנים אינו פוטר מבירור מקיף. יש לשלול סיבות פונקציונליות ודיספונקציונליות נוספות בהתאם לגיל המטופלת, ולעיתים אף לבצע דגימת רירית הרחם בטרם קבלת החלטה על מסלול הטיפול.
אופן הטיפול ברחם שרירני
חשוב לדעת כי מרבית הנשים (כ-70%) המאובחנות עם שרירנים ברחם אינן חוות תסמינים כלשהם. במקרים אלו לרוב אין צורך בהתערבות, וההמלצה היא על מעקב תקופתי בלבד. מעקב זה כולל הערכה של גודל הרחם באמצעות בדיקה דו-ידנית (בי-מנואלית) ובדיקות הדמיה. יש להדגיש כי גודל הרחם בפני עצמו אינו מהווה התוויה מוחלטת או בלעדית להתחלת טיפול.
מתי יומלץ על טיפול וכיצד הוא נבחר?
טיפול רפואי או כירורגי יוצע לנשים הסובלות מתסמינים הפוגעים באיכות חייהן. התאמת תוכנית הטיפול היא אישית לחלוטין ונקבעת תוך שקלול המשתנים הבאים:
-
מאפייני השרירנים: גודל, כמות ומיקום מדויק של השרירן ברחם.
-
פרופיל המטופלת: גיל האישה ותוכניות פריון עתידיות (האם קיים רצון לשמר את הרחם לשם הריון).
-
חומרת המצב: סוג התלונות ומידת ההשפעה שלהן על שגרת היום-יום.
-
העדפה אישית: רצונותיה של המטופלת לאחר פריסת כלל החלופות הרפואיות.
-
קצב הגדילה: קצב השינוי בגודל השרירן, בדגש מיוחד על נשים לאחר חדלון הווסת (גיל המעבר).
שרירנים בגיל המבוגר (לאחר חדלון הווסת) נוכחות של רחם שרירני בגיל מבוגר דורשת הערכה רפואית קפדנית, על אחת כמה וכמה אם חל שינוי מהיר בגודלו או במאפייניו של השרירן. במצבים אלו עולה החשד לשינויים ברקמה, ולעיתים אין מנוס מביצוע פעולה רפואית על מנת לקבל אבחנה היסטולוגית (דגימת רקמה במעבדה) כדי לשלול מצבים ממאירים ולדייק את המשך הטיפול.
טיפולים תרופתיים:
חשוב להבהיר בראשית הדברים: נכון להיום, לא קיים טיפול תרופתי היעיל בהעלמה או בכיווץ של שרירנים ברחם לצמיתות. עבור נשים הסובלות מתסמינים משמעותיים הפוגעים באיכות חייהן, הטיפול האפקטיבי והדפיניטיבי ביותר נותר הטיפול הניתוחי.
עם זאת, לטיפול התרופתי יש תפקיד מכריע כטיפול תומך, שמטרתו לשפר את איכות החיים, להקל על התסמינים ולהוות הכנה מיטבית לקראת התערבות כירורגית.
מטרות הטיפול התרופתי מתחלקות למספר אפיקים:
- הקלה סימפטומטית – שיפור מצבי אנמיה באמצעות מתן תוספי ברזל, ושימוש בתרופות (כגון הקסקפרון) להקטנת הדימום הווסתי או לעצירתו הזמנית.
- הכנה מקדימה לניתוח – הקטנה זמנית של השרירנים ושיפור מדדי הדם לפני ההליך הכירורגי.
- תחליף לניתוח סביב גיל המעבר – בקרב נשים בשלב הפרי-מנופאוזלי (טרום גיל המעבר), טיפול המקטין את השרירן ומשפר את רמות ההמוגלובין עשוי לאפשר למטופלת להימנע מניתוח, עד להגעתה לשלב חדלון הווסת הטבעי. (הערה: יש לציין כי טיפול הורמונלי חלופי בגיל המעבר עלול לעודד שוב את גדילת השרירנים).
טיפולים התרופתיים
אנלוגים ל-GnRH (GnRH Analogues) זהו הטיפול התרופתי המרכזי. הטיפול גורם לדיכוי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), מה שמוביל לירידה דרסטית ברמות האסטרוגן המופרש מהשחלות. התוצאה היא הצטמקות של השרירן בעד 50% בקרב כ-96% מהמטופלות, לצד עצירת הדימומים ושיפור משמעותי במצבי אנמיה.
היתרונות כהכנה לניתוח: לטיפול זה יתרונות רבים לפני כניסה לחדר הניתוח. הוא מעלה את ריכוז ההמוגלובין בגוף ומקטין את זרימת הדם לרחם, מה שמפחית משמעותית את אובדן הדם והצורך בעירויים במהלך ולאחר ההליך. בנוסף, הקטנת גודל הרחם והשרירן עשויה למנוע את הצורך בפתיחת בטן, ולאפשר גישה כירורגית זעיר-פולשנית (לפרוסקופיה, היסטרוסקופיה או גישה נרתיקית).
חסרונות ומגבלות: בניתוחים המיועדים לכריתת השרירן בלבד, חסרונו של הטיפול הוא בשיבוש מישור ההפרדה (Plane) האנטומי הברור שבין השרירן לשריר הרחם. כמו כן, בנשים צעירות מוגבל הטיפול לשישה חודשים בלבד, עקב תופעות לוואי משמעותיות המחכות את תסמיני גיל המעבר.
טיפולים זעירים פולשניים לשרירן ברחם
לצד הטיפולים התרופתיים והניתוחיים, קיימות חלופות זעיר-פולשניות המאפשרות לכווץ את השרירן או להקל על התסמינים ללא צורך בניתוח:
אמבוליזציה (צנתור עורקי הרחם)
הליך המבוצע בגישה אנגיוגרפית, שבו חוסמים את עורקי הרחם משני הצדדים על ידי הזרקת חלקיקים סינתטיים מיוחדים (PVA בגודל 355-500 מיקרון) שאוטמים את כלי הדם המזינים את השרירן.
יעילות: הטיפול נחשב ליעיל מאוד – הוא מביא לשיפור של 80%-90% בדימום הווסתי ולהקלה ניכרת בכאבים ובתחושת הלחץ. כמו כן, מושגת ירידה של כ-60% בנפח הרחם והשרירנים בתוך 6 עד 9 חודשים.
תופעות לוואי וסיבוכים: ייתכנו כאבים לאחר הפעולה. סיבוך אופייני נוסף הוא תחושת חולשה וחום המופיעים כ-10 עד 14 ימים לאחר הפעולה, אך הם חולפים מעצמם.
השפעה על פריון: קיים חשש לירידה ביכולת הפריון, ובאחוז קטן מהמקרים ייתכן נזק בלתי הפיך לתפקוד השחלות (אם כי ישנן נשים שהרו לאחר הטיפול).
התוויות נגד: הטיפול אינו מתאים לנשים בהריון או לכאלו המעוניינות להרות, וכן במצבים של זיהום רחמי או אגני, רגישות ליוד ומומים בכלי הדם.
מיוליזה (Myolysis)
טיפול זעיר-פולשני המבוצע בגישה לפרוסקופית (דרך חתכים זעירים בבטן).
איך זה עובד? מחדירים מחטים דו-קוטביות או סיב לייזר ישירות למרכז השרירן כדי להעביר אנרגיה (חשמלית או חום), הגורמת לנמק ולהצטמקות שלו. קיימת גם גישה המבוססת על הקפאת מרכז השרירן (Cryomyolysis).
יעילות: שיעור ההצלחה עומד על 30%-50%, ומתבטא בהקלת התסמינים ובירידה בגודל השרירנים.
גלי קול ממוקדים (HIFUS)
טכנולוגיה חדשנית המאפשרת פגיעה תרמית מבוקרת בשרירן ללא כל התערבות כירורגית, באמצעות שימוש בגלי קול המוכוונים תחת הנחיית מכשיר MRI.
יתרונות: השיטה נחשבת בטוחה, מביאה לשיפור משמעותי בתסמינים ומלווה בשיעורי שביעות רצון גבוהים מצד המטופלות.
חסרונות: ההשפעה על גודל השרירן קטנה ומוגבלת יחסית. בנוסף, מכיוון שהגישה אינה פולשנית, לא ניתן להוציא דגימת רקמה (ביופסיה) להערכה פתולוגית.
פריון ומעקב: כיום, במסגרת מחקרית, הטיפול מוצע גם לנשים המעוניינות לשמר את פריונן. עם זאת, עדיין חסר מידע רפואי ממחקרי מעקב ארוכי-טווח.
טיפולים ניתוחיים
ההחלטה על התערבות ניתוחית מחייבת התאמה אישית וקפדנית. טרם קבלת החלטה, על הצוות הרפואי:
להבין לעומק את תלונות המטופלת ולשלול גורמים רפואיים אחרים לתסמינים אלו.
למפות במדויק את מספר השרירנים, גודלם ומיקומם.
להתחשב בהעדפות המטופלת ובתוכניותיה העתידיות (כגון רצון בהריון).
חשוב להציג בפני המטופלת בשקיפות את כלל אפשרויות הטיפול הקיימות, תוך פירוט היתרונות והחסרונות של כל גישה, כדי לקבל החלטה מושכלת ומשותפת.
שאלות נפוצות בנושא שרירנים (מיומות) ברחם
מה זה שרירן ברחם?
שרירן הינו גידול שפיר של שריר הרחם. למעשה זהו הגידול השכיח ביותר באשה המתפתח באחת מכל שלוש נשים בגיל הפריון. השרירן מאובחן בד"כ בנשים מעל גיל 35 וסיבות הופעתו אינן ברורות אך ידוע שגדילתו תלויה בהורמון האסטרוגן. לנשים רבות אין כלל תלונות והממצא הינו אקראי ומתגלה בבדיקה גינקולוגית או סונוגרפית.
האם שרירן ברחם מסוכן?
במרבית המקרים, שרירן ברחם אינו מסוכן ואינו מהווה סכנת חיים. למעשה, מדובר בגידול שפיר לחלוטין (לא סרטני), ורוב הנשים (כ-70%) כלל לא יסבלו מתסמינים כלשהם.
מה ההבדל בין שרירן לפוליפ ברחם ?
אף על פי ששניהם גידולים שפירים ברובם, המופיעים באזור הרחם ועלולים לגרום לדימומים, מדובר בשתי תופעות שונות לחלוטין מבחינת הרקמה שממנה הם צומחים, המיקום והגודל האופייני להם.
האם שרירן גדול ברחם גורם לבטן נפוחה?
התשובה היא בהחלט כן. אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב נשים עם רחם שרירני היא תפיחות בטן או תחושת מלאות בטנית.
האם שרירן יכל לחזור?
כן, שרירנים בהחלט יכולים לחזור – אך הדבר תלוי לחלוטין בסוג הטיפול שהאישה עברה.
להמשך קריאה
כיצד להקל על כאב ואי נוחות במהלך היסטרוסקופיה אבחנתית
לפני ההליך היסטרוסקופיה אבחנתית הינה פעולה אבחנתית, המבוצעת במרפאה, במהלכה מוכנס סיב אופטי לחלל הרחם ומבוצעת סקירה מדוקדקת של חלל הרחם. היסטרוסקופיה אבחנתית נחשבת לבדיקה המיטבית להערכת חלל הרחם. אין צורך בצום או בהכנה מוקדמת, למעט הימנעות מקיום יחסים 48 שעות טרם הפעולה, אין לבצעה במהלך דימום או חשד לזיהום.
תסמונת אשרמן – הידבקויות בחלל הרחם
היינריך פריטש היה הראשון שתיאר מקרה של הידבקויות בחלל רחם לאחר גרידה לפני למעלה ממאה שנה. בשנת 1948, ג 'וזף ג' אשרמן מישראל פרסם סדרה של מאמרים כדי לתאר את השכיחות, אטיולוגיה, סימפטומים, ואת התמונה הרנטגנית של המצב הזה, ומאז נעשה שימוש בשם תסמונת אשרמן כדי לתאר מצב של הידבקויות
מהי היסטרוסקופיה ומה ההבדל בין היסטרוסקופיה אבחנתית ולבין ניתוחית
האם נשלחת לבדיקת היסטרוסקופיה? מעוניינת לדעת מה ההבדל בין היסטרוסקופיה אבחנתית לניתוחית? ובכן, היסטרוסקופיה היא בדיקה יעילה ומתקדמת המאפשרת הסתכלות אל תוך חלל הרחם. פירוש המילה היסטרוסקופיה (התבוננות בחלל הרחם): היסטרו – רחם, סקופיה – הסתכלות והתבוננות