רקע כללי:
נשים עם אנדומטריוזיס עלולות להיכנס למנופאוזה מוקדמת, טבעית או בעקבות ניתוח לטיפול באנדומטריוזיס בד״כ בעקבות ניתוחים נרחבים או חוזרים בוודאי כאשר כללו כריתת ציסטות שחלתיות או כריתת שחלות. לאחרונה פורסמו מאמרים שבדקו את הקשר בין מנופאוזה מוקדמת לאנדומטריוזיס ואכן מצאו קשר זה גם בנשים שלא נותחו בעבר. גיל המעבר מביא עמו השלכות רפואיות יחד עם תסמינים משמעותיים (גלי חום, הפרעות שינה, ירידה בצפיפות עצם ועוד), נשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר במיוחד בעם מופיעה בגיל צעיר נזקקות לטיפול הורמונלי חלופי (HRT). אך בנשים עם אנדומטריוזיס, הטיפול מצריך זהירות מיוחדת.
מומלץ לפני החלטה האם ואיזה טיפול הורמונלי לבצע את השלבים הבאים:
- להכיר היטב את ההיסטוריה הרפואית של המטופלת, כולל את הממצאים בדוחות הניתוח באם עברה, בדיקות אולטרסאונד קודמות, ולהכיר אל כלל תסמיניה הקשורים לאנדומטריוזיס במהלך השנים ומצב המטופלת כעת
- לבצע בדיקת על קול ייעודית לאנדומטריוזיס עם דגש על מוקדים עמוקים (DIE)
- להכיר את כלל תסמיני גיל המעבר של המטופלת ומידת הפגיעה באיכות חייה
- לברר גורמי סיכון ולהיוועץ עם מומחה בתחום.
עקרונות טיפול הורמונלי (HRT) בנשים עם אנדומטריוזיס:
- הימנעות מאסטרוגן בלבד – גם אם הרחם נכרת:
- רקמות אנדומטריוזיס רדומות עשויות להגיב לאסטרוגן חיצוני ולצמוח מחדש.
- לכן, גם לאחר כריתת רחם, יש להוסיף פרוגסטין או פרוגסטרון טבעי לדיכוי שאריות הרקמה.
- שימוש במינון האפקטיבי הנמוך ביותר של אסטרוגן:
- להפחתת הסיכון לגירוי הרקמה.
- עדיפות לנתיב טרנסדרמלי (מדבקה או ג’ל), הנחשב בטוח יותר מבחינה קרדיווסקולרית ומטבולית.
- שילוב פרוגסטין (או פרוגסטרון):
- נורתיסטרון, דידרוגסטרון או מיקרונייזד פרוגסטרון.
- טיפול רציף ולא מחזורי מומלץ בנשים אחרי כריתת רחם.
- ניטור ומעקב קליני ודימות:
- בדיקות אולטרסונוגרפיה אגנית אחת ל-6–12 חודשים.
- MRI במקרים של כאב אגני חוזר.
- מעקב אחר תסמינים: כאבים, דימום, נפיחות.
- טיפול פרטני לפי רקע האנדומטריוזיס:
- אנדומטריוזיס עמוק (DIE): יש לשקול דיכוי הורמונלי חזק יותר.
- לאחר כריתת רחם+שחלות עם עדות לרקמה פעילה – לשקול HRT לפרק זמן מוגבל בלבד.
תופעות לוואי וסיכונים אפשריים בטיפול HRT באנדומטריוזיס:
- הישנות תסמינים במקרים של אנדומטריוזיס מפושט (בכ-10–20% מהמקרים).
- דימומים לא סדירים או כאבים חוזרים.
- מקרים נדירים: התפתחות ממאירות מתוך רקמת אנדומטריוזיס תחת השפעת אסטרוגן.
חלופות ואפשרויות נוספות:
- SSRI / SNRI (כגון ונלפקסין, דולוקסטין): יעילים להקלה על גלי חום.
- קלונידין או גאבפנטין: הקלה על תסמינים וזיעה לילית.
- ביספוספונטים: למניעת אוסטאופורוזיס במטופלות שלא יכולות לקבל HRT.
- טיפולים טבעיים (פיטואסטרוגנים) – שימוש זהיר, אין עדות מספקת לאפקטיביות ולבטיחות באנדומטריוזיס.
- שינוי אורחות חיים- הקפדה על תזונה, פעילות גופנית שימוש בצמחי מרפא
המלצות בינלאומיות (נכון ל-2024–2025):
- International Menopause Society (IMS) –
שילוב פרוגסטין בנשים עם רקע של אנדומטריוזיס. - NICE (UK) –
התאמה אישית, ניטור תכוף, וזהירות עם HRT ממושך. - Australasian Menopause Society –
העדפת טיפול שאינו הורמונלי או משולב בנשים עם מחלה אגרסיבית קודמת.
סיכום:
טיפול הורמונלי בגיל המעבר בנשים עם אנדומטריוזיס דורש איזון עדין בין הקלה בתסמיני גיל המעבר ומניעת פגיעה בצפיפות העצם, שמירת בריאות הלב לבין מניעת הישנות או החמרת המחלה. יש להתאים את הטיפול אישית, להשתמש במינון נמוך ככל האפשר, לשלב פרוגסטין בכל מקרה, ולעקוב אחר תגובת המטופלת לאורך זמן.
טיפול משולב ושמרני – עי מרפאה רב תחומית עם מומחים בתחומי אנדומטריוזיס, אולטראסאונד, גיל מעבר ואנדוקרינולוגיה– הוא הגישה המומלצת.