במהלך העשור האחרון התפרסמו מחקרים רבים אשר הראו כי במרבית המקרים ניתן היה לבצע ניתוח כריתת רחם בגישה לדנית- וגינאלית או בשילוב לפרוסקופי. במרכזים אשר התמחו בגישה ניתוחית זן למעלה מ 90% ניתוחי כריתת רחם מבוצעים בבטחה ובהצלחה ללא צורך בפתיחת בטן. תודות לגישה זו משך האשפוז מצטמצם ל-24 ש' משך ההחלמה מתקצר במספר שבועות לעומת פתיחת בטן והמטופלת חוזרת לתפקוד מלא במהירות ללא צלקות בבטן.
אם כך מדוע במרבית המקרים ניתוח וגינאלי/ לפרוסקופי לא מוצע למטופלת?
ישנן סיבות שונות אך אין ספק שהסיבה השכיחה קשורה למיומנות המנתח, מכיוון שמרבית המנתחים מנוסים בכריתת רחם בפתיחת בטן וצברו ניסיון רב בגישה זוהרי שזו הדרך העדיפה בעיניהם.
קיימת אי בהירות רבה בנושא וקיימות "אמיתות" רבות הקשורות לדרך העדיפה לכריתת הרחם. ננסה למנותן:
אם עברתי ניתוח קיסרי בעבר, הרי שלא ניתן לבצע כריתת רחם וגינאלית או לפרוסקופית
מספר רב של מחקרים הראו כי משפט זה אינו נכון. מנתחים מיומנים אשר צברו נסיון בניתוחים וגינאליים או לפרוסקופיים אינם רואים בניתוח קיסרי אחד או יותר משום התווית נגד לניתוח. ככלל מצב לאחר ניתוחים קודמים מקשה על המנתח במידה ונוצרו הידבקויות תוך אגניות או תוך בטניות. קושי זה קיים בכל אחת מהדרכים לכריתת רחם.
אם מעולם לא ילדת הרי שאין מנוס מפתיחת בטן לצורך כריתת רחם
ניתן לבצע כריתת רחם בגישה משולבת לפרוסקופית וגינאלית גם לנשים אשר לא ילדו, הרחם ניתן להוצאה דרך הנרתיק יהיה גודלו אשר יהיה בעזרת חיתוכו בגישה וגינאלית או לפרוסקופית.
כאשר הסיבה לניתוח היא רחם גדול או רב שרירנים אין מנוס מפתיחת בטן
בגישה הלפרוסקופית ניתן לכרות גם רחמים גדולים ורבי שרירנים. רחמים בגודל התואם רחם הריוני בגודל 16-18 שבועות מוצאים באופן רוטיני ללא עלייה בשיעור הסיבוכים.
לא ניתן לראות היטב את מהלך הניתוח ללא פתיחת בטן ולכן ניתוח זה בטוח יותר מניתוח לפרוסקופי או וגינאלי
יכולת סקירת האגן והבטן טובה יותר בניתוח לפרוסקופי מאשר בפתיחת בטן. הלפרוסקופ מאפשר הגדלה פי 6 עד 8 ולכן אברי האגן והפרטים הקטנים נראים היטב. הצעדים בניתוח הלפרוסקופי קטנים יותר ומחייבים דיוק רב. מכיוון שניתוח לפרוסקופי ככלל מלווה בדימום מועט יותר מאשר ניתוח פתיחת בטן הרי שניתן בכל שלב לזהות את צעדי הניתוח בבהירות.
הניתוח פשוט לא ניתן לביצוע בגישה לפרוסקופית או וגינאלית, לא כדאי לקחת סיכון מיותר
ההצלחה של כל ניתוח ובוודאי של ניתוח וגינאלי או לפרוסקופי תלוי בראש ובראשונה במיומנות המנתח וצוותו. בידיים מנוסות, מרבית כריתות הרחם (עקב סיבות שפירות) ניתנות לביצוע בבטחה ללא הארכת משך הניתוח וללא עלייה בשיעור הסיבוכים. יש לזכור כי ההחלטה על פתיחת בטן ניתנת לשינוי במהלך הניתוח. במידה והמנתח חושב כי אין מקום להמשיך בגישה הלפרוסקופית ניתן להמיר את הניתוח לגישה פתוחה.
אין מנוס מכריתת רחם, את חייבת לעבור כריתת רחם
למרות שבמצבים מסוימים ההמלצה היא לעבור כריתת רחם הרי שתמיד יש לשקול את האלטרנטיבות. האלטרנטיבות יכולות להיות מעקב וטיפול תומך, טיפול תרופתי, כריתת השרירנים בלבד, השמת התקן המפריש פרוגסטרון או ניתוח להפסקת הדימום בגישה היסטרוסקופית . יש להכיר את כל האלטרנטיבות לפני החלטה על ניתוח. במידה ולא הוצגו אלטרנטיבות כלל יש לשמוע דעה נוספת.
אם נאמר לי שאי אפשר להימנע מפתיחת בטן אז כנראה אי אפשר
נכון במרבית המקרים אך לא תמיד מה שנאמר באופן כה נחרץ בפגישה הראשונה הוא אכן נכון. יש לברר מה ניסיונו של הממליץ בניתוחים וגינאליים או לפרוסקופיים ובמידה ואין ניסיונו רב, בעיקר במקרים מורכבים יש לבקשו שימליץ על צוות אחר.
כריתת הרחם תגרום לפגיעה בתפקוד ההורמונלי ואצטרך הורמונים
התפקוד ההורמונלי בכל מה שקשור להוררמוני המין תלוי בעיקר בתפקוד השחלתי, כריתת הרחם ללא הסרת השחלות אינה פוגעת בהמשך ההפרשה ההורמונלית. ישנן התוויות לכריתת שחלות במהלך כריתת הרחם בנושא זה יש לדון בהרחבה לפני ביצוע הניתוח.
